בקשת רשות ערעור 10337/06, דוד מנשקו נ. המגן חברה לביטוח בע"מ, איטה אנגלנדר, דוד אלדד, אבישי אנגלדר
בית המשפט: ההחלטה ניתנה ביום 5.03.07 ע"י כבוד השופט אליקים רובינשטיין
עניינה של ההחלטה: בקשת רשות ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב (סגנית הנשיא גרסטל והשופטים פוגלמן ושילה) מיום 9.11.06 בתיק ע"א 2627/02
תמציתה של ההחלטה: המבקש (להלן: המבוטח) היה מבוטח אצל חברת הביטוח באמצעות סוכן ביטוח מורשה (להלן: הסוכן) אשר ידע על אודות פריצה קודמת לעסקו של המבוטח ולא העביר את המידע לחברות הביטוח אלא ציין שמדובר בעסק חדש.
הסוגיה שעמדתה בפני בית המשפט המחוזי היא האם יש להעדיף את האמור בסעיף 33(ב) לחוק חוזה הביטוח לפיו ידיעת הסוכן כמוה כידיעת המבטח ולפיכך זכאי המבוטח לשיפוי מלא או את האמור בסעיף 7 7(ג) לחוק חוזה הביטוח, לפיו המבטח חייב בתגמולי ביטוח מופחתים.
נקבע כי ס' 36 לחוק חוזה הביטוח מחיל על יחסי המבטח והסוכן את ס' 9 לחוק השליחות, ומכיון שהמבוטח מבקש ידע , כי הסוכן חורג מהרשאתו לא יוכל להיבנות מדיני השליחות.
בית המשפט העליון דחה את בקשת הערעור וקבע, כדלקמן:
במקרה הנדון המבוטח ידע, כי הסוכן מפר את חובתו כלפי חברת הביטוח ומסיבה זו בהתאם לחוק השליחות יכולה חברת הביטוח לבטל את החוזה, ולתבוע מהמבוטח פיצוי. חוק השליחות משקף את הגישה לפיה המבוטח (הצד השלישי) סייע לסוכן הביטוח (השלוח) להפר את חובתו, ואין זה מוצדק כי הוא ייהנה מפרי ההפרה.
גישה זו חושפת את המבוטח (הצד השלישי) לתביעת פיצויים, והיא מלמדת שאין לאפשר לו להנות מפירות השליחות שבין הסוכן לחברת הביטוח ללא הסכמת החברה (המשלח) ומתחייבת גם מתוך עקרון תום הלב. לא ניתן לפעול בניגוד לעקרונות ההגינות של השליחות ולהיבנות מהם.
ההחלטה המלאה באתר הרשות השופטת.
