רע"א 9384/05 מגדל חברה לביטוח בע"מ נגד דניאל עסאם ואח'
פסק הדין ניתן ביום 4.4.07 בבית המשפט העליון על ידי המשנה לנשיאה א' ריבלין בהסכמת השופטים א' גרוניס וד' חשין:
עניינו של פסק הדין: האם פגיעה ברכב שבאה בעקבות עימות מילולי שהיה בין הפוגעים אשר שתו משקאות משכרים בתחומי הכפר לבין אנשי הכפר היא תאונת דרכים לפי חוק הפלת"ד?
בימ"ש השלום פסק, כי המקרה אינו "תאונת דרכים" כמשמעה בחוק הפלת"ד, משום שהאירוע הינו תוצאה של "מעשה שנעשה במתכוון". בימ"ש המחוזי סבר, כי בנסיבות, אף אם התרחיש של "תאונה מכוונת" הוא אפשרי, קיימת אפשרות לתרחישים אחרים שהסתברותם אינה נופלת ממנו.
בית המשפט העליון קיבל את הערעור וביטל את פסק-הדין של בית המשפט המחוזי והחזיר את פסק-דינו של בית משפט השלום.
לפי בית המשפט, לא ניתן לשלול לחלוטין את האפשרות שהנהג לא ביקש לפגוע במתקהלים אלא רק להקניטם או להפחידם. התרחיש שתואר נסיעה איטית לכיוון פאתי הכפר ואז, פנייה של מאה-ושמונים מעלות ונסיעה חסרת מעצורים לעבר המתקהלים, כאשר ברקע האיומים והגידופים שהשמיעו הצדדים זה כלפי זה – מצביע על כוונה.
בנושא נהיגה תחת השפעת אלכוהול במטרה לפגוע, נאמר: " ... ברי כי אין בעצם העובדה שאדם מצוי תחת השפעת אלכוהול כדי לשלול, מניה וביה, את היותה של תאונה – מכוונת נהג העושה שימוש ברכב בכוונה לפגוע באחר אינו משתמש ברכב לצרכים תחבורתיים – בין אם פיקח הוא ובין אם מצוי בגילופין. כמובן, האלכוהול עלול להשפיע לרעה על השליטה ברכב ועל ועל היכולת לקבל החלטות שקולות, אולם אין בכך, בהכרח, כדי לעלות כדי חוסר מסוגלות לגבש יסוד נפשי של כוונה לפגוע באחֵר. מקום בו, כמו בענייננו, לא נטען כי הרכב נוצל כאמור באחת החזקות המרבות – מוציא העדרה של המטרה התחבורתית, ממילא את האירוע מכלל תחולת החוק."
בית המשפט השלום הפנה להוראת סעיף 34ט לחוק העונשין, תשל"ז-1977, המגדירה שכרות כמצב שבו השפעת החומר האלכוהולי מביאה לכך שהאדם הינו "חסר יכולת של ממש, בשעת המעשה, להבין את אשר עשה או את הפסול שבמעשהו, או להמנע מעשיית המעשה".
לניתוח סעיף 34ט לחוק העונשין ולהשפעתו האפשרית של מצב שכרות על יישומן של חזקות ראייתיות בדבר מודעות או כוונה, הפנה לע"פ 6679/04 סטקלר נ' מדינת ישראל, תק-על 2006(2) 1655 (2006)).
נקבע, כי אין להתערב בקביעתו של בית משפט השלום, לפיה לא הוכח, במקרה הנדון, כי רמת שכרותו של הנהג לא עלתה כדי היעדר כוונה. שכרות היתה וכך גם הורדת "רמת המחסומים" אך כל אלה לא די בהם כדי לשלול הבנה וכוונה.
מכלול הנסיבות תומך במסקנה כי הנהג ביקש לבוא חשבון עם בני הכפר שביקשו לסלקו, על רקע שתיית אלכוהול, באמצעות הרכב. הסבר זה מוציא את האירוע מכלל "תאונת דרכים". העובדה שהנהג ביקש, כנראה, לפגוע במתקהלים באופן כללי ולאו דווקא בנפגעים, אין בה כדי לשלול את תחולת החזקה הממעטת.
פסק הדין באתר הרשות השופטת.
