א 200859/02 הדר חברה לביטוח נגד אשר רון
פסק הדין ניתן בבית משפט השלום תל אביב-יפו
ביום 22/10/2007 ע"י כב' השופטת חנה ינון
עניינו של פסק הדין: האם סוכן הביטוח חייב להשיב למבטח סכום של 557,385 ₪אותו קיבל כמקדמות לעניין מכירת פוליסות ביטוח וכן הלוואה? וזאת בשל התקשרות של חברת הביטוח עם הסוכן ועם חברה בניהולו ועם מר אשר גולדשמידט, שותפו, על פיו התחייבה החברה למכור פוליסות ביטוח חיים בעבור חברת הביטוח בהיקף של 5,000,000 ₪ לשנה למשך שלוש שנים והתחייבות לפי נספח להסכם לפיו הסכימה חברת הביטוח לממן לחברה פרוייקט בשם "סוכנים שכירים", ביעד המכירות הועמד על סך של 12,000,000 ₪ בשלו העבירה לסוכן ולחברה מקדמות כספיות על חשבון העמלות. סכומים אלו לא הושבו לחברת הביטוח משום שלא נצברו עמלות שיאפשרו קיזוז החובות ולאחר שהסוכן ושותפו הודיעו לחברת הביטוח, כי עסקיהם נמצאים בשפל.
סוכן הביטוח, חלק על חובו וטען, כי חישובי חברת הביטוח שגויים וכי על חברת "רגב" לשאת בתשלום כל חוב או הלוואה, ואין עליו חובה אישית לשלמם.
התביעה של חברת הביטוח כנגד הסוכן נתקבלה!
הסוכן חויב להשיב את סכום ההלוואה גם משום שבחר לעבוד עם חברת ביטוח אחרת וכן משום שחברת הביטוח מעולם לא פטרה את הסוכן או את מר גולדשמידט מן הצורך להחזיר ההלוואה האישית, וראוי להדגיש כי זו הייתה מאז ומעולם "הלוואה אישית", כמשמעותה הלשונית המדוייקת, במטרה לגבותה באופן אישי מן השניים ולא להותירה בספק של גביה מן החברה, ספק אשר התממש שעה שחברת "רגב" חדלה מלפעול.
ציטוט פסיקה
ע"א 131/71 דוד במאיור נ' תיאטרון קומדיה מושקי אלקלעי, פ"ד כה(2) בעמ' 744, כדלקמן: "מקובל כי אדם אשר נוטל בטוחה או החייב מבטיח לו דרך נוחה לגביית חובו אינו משליך את יהבו על אותה בטוחה בלבד, ואם לא יצליח לגבות את חובו באמצעות הבטוחה או דרך הגביה שהובטחה, אין לראותו כמוותר בשל כך על חובו או על יתרת חובו.
כך מיצינו כי אדם המקבל שטרות פירעון חובו ורואים את החוב כמסולק רק במידה שהשטרות ייפרעו במלואם. במילים אחרות, רואים את מתן השטרות כפירעון על תנאי, אלא אם כן הותנה במפורש כי השטרות יהוו סילוק מלא.
כמו-כן, אדם המקבל משכון או משכנתה, אין רואים את חובו כמסולק על ידי המשכון או המשכנתה, אלא אם כן יגבה מהם את חובו בשלמותו, ואם לאו זכאי לגבות מאת החייב את היתרה כחוב רגיל.
הדברים אינם חדשים; גם במשפט העברי, במקרה של אדם המקבל משכון ששוויו פחות מחובו, הרי אם המשכון אבד, או במקרה שבמכירת המשכון לא השיג את ערך החוב במלואו, לא הפסיד הנושה את יתרת חובו אלא אם כן הודיע במפורש כי מקבל הוא את המשכון כחובו, ואם יאבד המשכון יפסיד חובו.
ישנו יסוד הגיוני לגישה זו: כאשר ברור שהחוב קיים, יש צורך בהוכחה כי המלווה ויתר על החוב, ואין די בפעולה שאינה חד משמעית.
אם נעשתה פעולה הנותנת מקום לחשוב שמא ויתר הנושה ושמא לא ויתר, אין החייב מופטר מחובו בשל כך. סוף סוף, המלווה כסף לחברו, מתכוון לקבל חובו חזרה בשלמות, ויש צורך בפעולה מפורשת או כזו שאינה נתונה לספק סביר כי אומנם ויתר על חובו".
ע"א 5495/05 – ב. ברניצקי ושות' בע"מ נ' פקיד שומה פתח תקווה, תק-על 2007(1), 2609(2009),:
"ההסכם משקף את רצונם של הצדדים. הדעת נותנת כי נושא כה חשוב כמו ויתור מוחלט על החוב יבוא לידי ביטוי והצדדים יעמדו על הימצאותו בהסכם".
ת"א (מחוזי ת"א) 1664/00 מולטיליין פרוויס אינטרנשיונל בע"מ נ' המועצה המקומית גבעת-שמואל תק-מח 2007(3), 12402, 12418 (2009):
"טענה בדבר ויתור או מחילה על זכות תביעה מחייבת רמת הוכחה נכבדה על ידי הטוען לה".
