לדחיית בקשת רשות ערעור בתיק זה
עא 001338/07
מנורה חברה לביטוח בע"מ נגד יעקב פאר
בית המשפט: המחוזי בתל-אביב – יפו
פסק הדין ניתן ביום: 3 בינואר 2008
על ידי: כב' ד"ר קובי ורדי
עניינו של פסק הדין: האם מבוטח שהגדיר את עיסוקו בהצעת הביטוח כ"מנהל עסק אמבולנסים" ובפוליסה הוגדר עיסוקו כנהג אמבולנס נפגע כושר עבודתו כנהג אמבולנס אך לא כמנהל, זכאי לתגמולי ביטוח לפי הנספח לביטוח אובדן כושר עבודה לפוליסת ביטוח החיים וזאת כאשר הכיסוי הוא לאובדן כושר בשיעור של 75%? והאם ניהול עסק למתן שירות אמבולנסים מהווה עיסוק סביר אחר?
בית המשפט קיבל את הערעור של חברת הביטוח וקבע, כי תנאי הפוליסה לאי כושר עבודה מוחלט לא מתקיימים במבוטח.
בית המשפט, קבע כאמור, כי המבוטח כשיר לנהל עסקי אמבולנס וכי עיסוקו עובר לאירוע כלל מלבד נהיגה באמבולנס, יצירת קשר עם לקוחות, רשימת הזמנות, ניהול רישומים חשבונאים, מתן חשבוניות, תיקון האמבולנסים, העסקת עובדים ופיטורם וקביעת גובה המשכורות לעובדים. כמו כן, בית המשפט קבע, כי ניהול עסק למתן שירות אמבולנס מהווה עיסוק סביר אחר.
ציטוט פסיקה
"פס"ד חסון (ע"א 300/97 חסון נ' שמשון חברה לביטוח) בוחן כב' הש' אריאל את דרישת התנאי ל"עיסוק אחר" וקובע מספר מבחנים המסייעים בבחינת קיומו:
א. העיסוק הסביר האחר הולם את השכלתו, הכשרתו ונסיונו של המבוטח.
ב. העיסוק האחר עולה בקנה אחד עם מכלול ההקשרים התעסוקתיים של עבודתו הקודמת של המבוטח.
ג. עיסוק שכל אדם סביר בעל נתונים ורקע הזהים לאלה של המבוטח היה רואה בו עיסוק חלופי שווה ערך לעיסוקו הקודם.
ד. העיסוק האחר אינו פוגע באופן משמעותי בכושר ההשתכרות ומתאים לאורח חייו של המבוטח.
ה. עיסוק סביר מבחינה אובייקטיבית (יבחן בהתאמתו לאדם סביר בעל נתוני השכלה והכשרה כמו של המבוטח) וסובייקטיבית (העיסוק יתאים לאורח חייו ונטיותיו התעסוקתיות של המבוטח).
ו. סוג ההתמחות- ככל שסוג ההתמחות צר יותר והעובד הגיע למיומנות גבוהה יותר, כך יקשה למצוא לאותו עובד עיסוק סביר שאינו דומה דמיון רב לעיסוקו הקודם, ולהפך.
ז. אין הכרח בקיומו של קשר הדוק בין עיסוקו של המבוטח בעבר לבין העיסוק הסביר המצויין בחוזה הביטוח ודי בזיקה ולא זהות ואין הגבלה לביצוע אותן פעולות ממש."
"כאמור בפסיקה כי אין צורך בזהות אלא בזיקה. נדרש קשר כלשהו בין העיסוק הקודם לחדש מבחינת הנושא או המיומנות: "נראה שלעניין הנדון יש לפרש "נסיון", "הכשרה" ו"השכלה", כבעלי זיקה לעיסוקו של המבוטח לפני ה"אירוע הביטוחי". המשמעות איננה הגבלה לביצוע אותן פעולות ממש, שהרי מדובר במפורש ב"עיסוק סביר אחר... אך נדרש קשר כלשהו בין העיסוק הקודם לעיסוק החדש- מבחינת הנושא או המיומנויות הדרושות בכל אחד מהם" (ע"א 572/89 מוסה עדני נ' סהר חברה לביטוח פ"ד מז(2), 179)."
"פס"ד אבני (ע"א 31/03 אריה חברה לביטוח נ' אבני, תק-על 2005(3), 29) דן ביהמ"ש במקרה בו המבוטח עבד כסיטונאי מזון ועבודתו כללה בצד הפעילות שדרשה מאמץ גופני, כגון העמסה ופריקה, גם פעילות של ניהול וייזום. כב' הש' ריבלין קבע כי לא מתקיים במבוטח התנאי הראשון וכי הוא לא איבד את מלוא כושרו לעבוד היות ולאחר האירוע הלבבי שעבר, יכול היה להמשיך ולהיות מעורב בניהול עסק סיטונאות המזון."