איתן אבניאון יו"ר הוועדה למונחי ביטוח שליד האקדמיה ללשון העברית, בשנים 1978–1982 שימש כיו"ר אגוד חברות הביטוח. אבניאון בעל תואר ראשון בכלכלה וסוציולוגיה ובעל תואר שני במינהל עסקים (מחזור ראשון) שניהם מהאוניברסיטה העברית בירושלים, מילא תפקידים בכירים באוצר (האחרון סגן הממונה על החיסכון והביטוח) ובמשק (מנכ"ל גמול חברה להשקעות; מנכ"ל משותף בבנק הפועלים; מנכ"ל הסנה חברה לביטוח). את המילון הראשון "לקסיקון ביטוח" הוציא ב-1984 בעם-עובד ושנה לאחר מכן מילון פיננסי (באנגלית) בהוצאת מק-מילן אר"הב. בעיקבות אלה באו מילונים כלכליים נוספים (ובסך הכל כעשרה כאלה). במקביל החל בעריכת מילונים עבריים שגולת הכותרת שלהם היא מילון ספיר האנציקלופדי,המילון מילה במילה (תזארוס של השפה העברית) וכן לשון ראשון (ניבים ומכתמים על יסוד המקורות). וכך הפך אבניאון המילונאי הפורה ביותר בארץ והוא אף נחשב לבכיר המילונאים בישראל. בחודש אוקטובר 2008, פורסם אתר אגרון הכלכלה המנהל והעסקים של איתן אבניאון.
שאלה: מהי חשיבותה של הועדה למונחי ביטוח?
תשובה: ביטוח הוא מקצוע בינלאומי ויש בו ז'רגון (כלומר ביטויים הרווחים בין אנשי המקצוע) שהוא בחלקו הגדול לועזי. ואף שאין פגם בשילוב מילים לועזיות בשפה, יש בעייה כאשר הלועזית אינה אחידה יש מונחים שמקורם באנגליה (שהייתה מוקד ההתייחסות שלנו בתחילת שנות הביטוח בארץ) יש מונחים שמקורם באר"הב (שהיא המובילה בעולם עכשיו בכל התחומים הכלכליים) ויש שמקורה אפילו בגרמניה (כמו המונח ביטוח אלמנטרי). גם המשתמשים, אלה העוסקים בביטוח ואלה הנזקקים לו, הם בעלי רקע שונה בהם כאלה שלא גדלו על אנגלית או אפילו על ביטוח במובן המערבי (כמו בארצות ברית המועצות לשעבר).
יש איפוא מקום ליצור תשתית משותפת למונחים מכל המקורות ובכך גם למנוע אי-הבנות לגבי מונחים שונים, שכן בעת תרגום מונח יש להבהיר את מהותו ולהבחינו ממונחים אחרים (או להבהיר שיש יותר ממונח אחד לעניין מסויים). עם זאת ברור הוא שהלעז לא ייעלם לגמרי, בוודאי לא במהירות, הן מכוח ההרגל והן מכוח העובדה שהביטוח הוא מקצוע בינלאומי ובטבעו בעל קשרים בינלאומיים רחבים.
שאלה: מתי התחילו דיוני הועדה ומתי להערכתך הם עומדים להסתיים, בקיצור מהו משך הזמן המשוער לדעתך להשלמת המלצות הועדה?
תשובה: הועדה הוקמה בשנת 2003 ומתכנסת אחת לחודש (למעט חודש אחד בחופשת הקיץ) עד כה קיימה הועדה 47 ישיבות ונדונו בהן למעלה מאלף ערכים מתוך מצע של כ-3000 ערכים (שחלקם כפולים וחלקם אינם ייחודיים לענף הביטוח) בקצב הזה יש להניח שהועדה תצטרך להיתקיים עוד תקופה של ארבע שנים לפחות. (יש לציין כי הועדה מתוכה עלה הרעיון להקים את הועדה למונחי ביטוח – הועדה לבנקאות ושוק ההון – הוקמה ב-1993 ועבודתה הסתיימה במאי 2006 עם אישור המונחים שקבעה על ידי מליאת האקדמיה ללשון עברית).
שאלה: מהו מספרם המשוער של מונחי הביטוח, לדעתך.
תשובה: קשה להגדיר מה זה מונח ביטוחי. יש מעט דברים שהם בודאות בגדר מונחים ביטוחיים בהם עקרונות הביטוח הייחודיים לענף ומונחים שמשתמשים בהם בענף הביטוח ואינם נוהגים בענפים אחרים (כגון צד ראשון, צד שני, צד שלישי, מונחי חוזי ביטוח משנה וכיוצ"ב) יש מונחים רבים אשר משתמשים בהם בענפים אחרים אך בביטוח יש להם משמעות מיוחדת (כגון התנייה, חבות מוסכמת ועוד) ויש מונחים המופיעים בפוליסה ובלעדיהם היא לא מובנת (כגון אינפלציה, הצמדה, השתתפות ברווחים וכיו"צב) שהם אינם מונחי ביטוח במובן המצומצם אבל העוסק בביטוח צריך להכירם זאת ועוד, יש מונחים שהם מונחים סתמיים אלא אם כן תתוסף להם המילה "סעיף" או "סייג". בנוסף לכך יש לקבוע את גבולות הביטוח בכלל. אנו כוללים בהם את קרנות הפנסיה את הביטוח הלאומי ונספחיהם. כך שהתוצאה תהייה, לדעתי, מילון יכלול כ-1500 מונחים מכל הסוגים האמורים.
שאלה: כיצד משפיעה הטכנולוגיה על מונחי הביטוח?
תשובה: כעיקרון הטכנולוגיה לא צריכה להשפיע על מונחי הביטוח כשלעצמם. הטכנולוגיה יצרה הזדמנויות חדשות לחיוב ולשלילה. בתחום האירגוני היא מאפשרת טיפול מהיר יותר בכל האפרט שנקרא חברת ביטוח מצד אחד, ומצד שני בתחום הביטוחי יצרה סיכונים חדשים או צורות חדשות של סיכונים קיימים כמו, לדוגמה, הונאות מחשב, בעיות הכרוכות במסחר אלקטרוני וכיוצ"ב, אבל הדבר אינו משפיע, לדעתי, על תפיסת הביטוח ומונחי הביטוח.
שאלה: כמחבר לקסיקונים בתחומים נוספים בתחום הכלכלה, כיצד תוכל להגדיר את המאפיינים המיוחדים של המונחים המיוחדים לענף הביטוח?
תשובה: כפי שציינתי ביטוח הוא לשון מקצועית ובדרך כלל לשון שאינה מובנת לציבור הרחב, או שאינה מתפרשת כמו שמילה דומה מתפרשת בציבור הרחב (החמרת סיכון, זיקה וכיוצ"ב. למרות שהציבור הרחב נדרש לה ויש לו עניין רב להבין את השפה. זאת משום שלרוב בני האדם ביטוח בצורה זו או אחרת (ביטוח רכב, ביטוח חיים לצורותיו השונות, ביטוח רכוש, משכנתא וכו') אך למרות זאת רוב הציבור אינו בקיא במושגים. יתכן כי הועדה בעצם קיומה ופעילותה תתרום משהו להבנה טובה יותר של המושגים.
שאלה: כיצד היית מגדיר את נושא הביטוח עצמו, האם לדעתך מדובר במוצר או בשרות?
תשובה: מילון ספיר החדש מגדיר "מוצר" מבחינה כלכלית כך: "התוצאה הסופית של תהליך הייצור של דבר המיוצר בבית חרושת וכד'; מה שנוצר מהתהליך, מהמאמץ או מהפעולה"; ואילו " שירות" מוגדר: "ענף המספק מוצרים לא-חומריים" בלקסיקון לכלכלה ההגדרה הראשונה של "מוצר" הוא "סחורה או שירות שהינם תוצאה של פעילות או סידרה של פעילויות, שהפכה חומר להיות מתאים לשימושו של הצרכן" מכאן שאפשר לראות בביטוח גם מוצר וגם שירות. כיום אנשי הענפים הפיננסיים אוהבים יותר את המונח מוצר (מוצרים פנסיוניים, מוצר פיננסי מובנה) אבל לטעמי המונח "שירות" מתאים יותר, מה גם שרמת ההיתפתחות של חברה נמדד על פי השירותים שהיא מספקת ולא לפי המוצרים שהיא מייצרת.
שאלה: לאור ניסיונך הרב בתחום הכלכלה ובתחום הביטוח, מהם המאפיינים המיוחדים של הענף במילניום החדש?
תשובה: המאפיין העיקרי של הענף כיום – והוא תוצאה של השנתיים האחרונות – הוא שחברות הביטוח הפכו להיות גורם מרכזי בחיסכון לעת זיקנה והצבר החיסכון בעקבות רפורמת בכר בשוק ההון. זהו מצב חיובי הן מבחינת הביטוח והן מבחינת המשק והתחרות הרצוייה בו.
שאלה: מהם אותם הדברים הטובים שהיו ואבדו במהלך השנים בענף הביטוח, אם בכלל?
תשובה: השאלה מזכירה לי את המשפט: "את אשר לא אבד לי אני מחפש". העבר נשמע תמיד אידילי אבל זה לא היה המצב ומאידך אינני יכול להעיד על המצב היום.
שאלה: האם לדעתך, עדיין יש מקום לפן האנושי בענף הביטוח?
תשובה: לא זו בלבד שיש מקום לפן אנושי בביטוח, כמו בכל פירמה המספקת שירות מתמשך אלא אף להגביר פנים אלה. בעבר "הסנה" צירפה לדוחות השנתיים שלה דוח חברתי ובו היא פרטה מה היא עשתה למען עובדיה ומה למען הקהילה (אף הקמתי בשעתו את קרן הסנה לתמיכה במוסדות תרבות) כיום הפך הדבר לפופולרי בחברות גדולות, כמו גם תשומת לב ל"כלכלה ירוקה" שהיא פן של התחשבות באדם. ולמען האמת אין זה אלטרואיזם – הנותן נהנה אפילו יותר מהמקבל.
