ע"א 6527/06 וע"א 7112/06
הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואבנר אגוד לביטוח נפגעי רכב בע"מ נגד מנורה חברה לביטוח בע"מ נגד עופר ארד, אליהו חברה לביטוח בע"מ, חלאד עלאן, מנורה חברה לביטוח בע"מ ואח'
בית המשפט העליון
פסק הדין ניתן: ביום 7.10.08
על ידי כב' השופטים: המשנה לנשיאה א' ריבלין, מ' נאור, ע' פוגלמן
עניינו של פסק הדין: האם המבטחת של הרכב האחרון בתאונת שרשרת אמורה להשתתף בפיצוי על פי חוק הפלת"ד לנפגע כאשר בפועל לא היה כל מגע בין הרכב שביטחה לבין הנפגע?
מדובר בערעורים על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בבאר-שבע מיום 25.5.06 בת.א. 1035/01 שניתן על ידי כבוד השופטת ש' דברת בעניין פגיעת המבוטח, ג'מאל רג'בי (משיב פורמאלי בתיק זה) ע"י טרקטור שהיה מבוטח בחברות הפניקס ואבנר. הטרקטור התדרדר ללא נהג ומחץ את המבוטח אל רכב מסוג פג'ו, שהיה מבוטח בחברת מנורה, המשיך להתדרדר ופגע ברכב מסוג מיצובישי, שהיה מבוטח בחברת אליהו כאשר בין המבוטח שנפע לבין הרכב האחרון לא היה מגע. הדיון במחוזי עסק האם מכונית המיצובישי הינה אף היא בבחינת "רכב מעורב" כמובנו כסעיף 3(ב) לחוק הפלת"ד, כלומר האם על אליהו, המבטחת לחלוק עם הפניקס, אבנר ומנורה בתשלום הפיצוי לרג'בי.
בית המשפט המחוזי, הגיע למסקנה, כי רכב המיצובישי חנה ב"חניה אסורה" שיצרה סיכון תעבורתי אולם לא התקיים קשר סיבתי עובדתי או משפטי בין החניה האסורה של רכב המיצובישי לבין הפגיעה בנפגע.
כן נקבע במחוזי, כי עצם המגע הפיזי בין הרכבים אין בו להפוך את רכב המיצובישי ל"רכב מעורב", כאשר קשר סיבתי לתאונה וזאת גם כאשר הרכב חנה בחניה אסורה שעלולה ליצור סיכון בטיחותי.
בית המשפט העליון דחה את הערעורים בשל הסיבה שלא התקיים קשר פיזי בין הנפגע לבין כלי הרכב האחרון בהסתמך על מקרה דומה עד ע"א 1675/06 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, 31.10.07). באותו מקרה פגע רכב מסוג יונדאי באישה שהיתה מחוץ לכלי רכב, ולאחר מכן המשיך ופגע ברכב נוסף מסוג אאודי.
שם נפסק, כי "טוענת אררט כי יש לחייב גם את הפניקס, בשל מעורבותו של רכב האאודי. מעורבות מדוע? כיוון שרכב היונדאי פגע ברכב האאודי לאחר הפגיעה בסוהא. אליבא דאררט, המסתמכת על הסיפא לסעיף 3(ב), די במגע בין שני כלי הרכב על-מנת לראות באאודי כמעורבת בתאונה, וזאת אף-על-פי שלא מתקיים קשר סיבתי בין המגע בין שני כלי הרכב לבין פגיעתה של סוהא. גישה זו אין לקבל. אילו אימצנו אותה, הרי שגם אם רכב היונדאי היה ממשיך בנסיעתו, וכעבור קילומטר היה פוגע ברכב נוסף בכביש – זה האחרון היה נכנס לתמונת כלי הרכב המעורבים בפגיעתה של סוהא.
אין זה הגיוני ואין זה מתיישב עם מבנה החוק. בענייננו, רכב האאודי לא היה מעורב בתאונה שבה נפגעה סוהא כהולכת רגל. די בניתוק הסיבתי בין הפגיעה בסוהא לבין המגע המאוחר יותר בין שני כלי הרכב (היונדאי והאאודי) כדי לשלול את האפשרות לראות באאודי רכב המעורב באירוע התאונה שבו נפגעה סוהא. אכן, הוראת סעיף 3 לחוק בוחנת את 'המעורבות' בתאונה במשקפי 'המגע'. אלא, שבכך אין כדי לייתר את דרישת הקשר הסיבתי. הוראת סעיף 3 לחוק יוצרת מנגנון של יריבות בתובענה והסדר פנימי לחלוקת החבות, אך בשום פנים אינה באה להוסיף חבות או להטיל אחריות על מי שאינו מעורב בגרימת התאונה".
בגין קביעה זו שבפסק הדין הוגשה בקשה לדיון נוסף, אשר נדחתה על ידי הנשיאה ד' בינישביום 29.6.08 (דנ"א 9656/07 אררט חברה לביטוח בע"מ נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ).
