רע"א 5099/08
חסן נביל נגד הדר חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: העליון
פסק הדין ניתן ביום: 4.2.2009
ע"י כבוד השופטים: המשנה לנשיאה א' ריבלין ובהסכמת כב' השופטים א' גרוניס וס' ג'ובראן:
עניינו של פסק הדין: האם קשירת מטען על גבי המשאית בטרם החלה הנסיעה היא חלק מדרך השימוש של "נסיעה ברכב"?
בית המשפט העליון דחה את הערעור והחליט, כי קשירת המטען נעשתה לפני היציאה לדרך ומשום כך אין לראות בה "טיפול דרך" כמשמעותו בחוק.
אזכור וציטוט פסיקה וספרת לעניין דרכי השימוש כ-"רשימה סגורה"
רע"א 418/03 אוסם תעשיות מזון בע"מ נ' סמדג'ה - התנגשות בין שימוש מוכר על פי החוק אשר מופיע במפורש בהגדרת המשנה של "שימוש ברכב מנועי", לבין חריג הטעינה והפריקה.
ע"א 4469/95 דראושה נ' אררט חברה לביטוח בע"מ - קשירת המטען, כאשר הרכב חונה בטרם החלה הנסיעה, אינה מהווה "טיפול דרך" שכן הדבר לא נעשה "אגב הנסיעה או לצורך המשכתה המיידית". החלפת חלקים המורכבים על גבי טרקטור לצורך המשך העבודה גם היא אינה "נסיעה ברכב". דברי הנשיא ברק: "קשיים ניכרים מתעוררים באותם מצבים שבהם תאונה פלונית נופלת לגדר שתי פעולות שונות הנזכרות בהגדרת "שימוש", כאשר על-פי אחת מהן הפעולה מהווה "שימוש" ועל-פי האחרת היא אינה מהווה "שימוש"... בדומה, מה דין נזק גוף הנגרם אגב טיפול במטען – כגון קשירתו, כיסויו, סידורו, בדיקתו – לאחר שהוטען על כלי הרכב ולפני שפורק? האם יש לראות בפעולות אלה משום "שימוש" בהיותן חלק מה"נסיעה ברכב", או שמא אין הן בגדר "שימוש", שכן הם באו אגב טעינה ופריקה?". (פסקה 7 לפסק הדין)
רע"א 9084/05 אגד בע"מ נ' ינטל - תפיסת דרכי השימוש בהגדרת המשנה כרשימה סגורה מאיינת את האפשרות לקבוע כי שימושים נוספים, שאינם מוזכרים ברשימה. אין לקבל מבחן טכני של נוכחות ברכב לצורך קביעה שמתקיים 'שימוש ברכב' מסוג 'נסיעה'.
רע"א 6223/98 שיבלי נ' הדר חברה לביטוח בע"מ
ע"א 358/83 שולמן נ' ציון חברה לביטוח בע"מ - התנעת הרכב תיחשב "נסיעה" לצרכי חוק הפיצויים.
פיצויים לנפגעי תאונות דרכים פרופסור אנגלרד מהדורה שלישית, 2005 - פעולת הנסיעה מתחילה עם הכניסה לרכב ומסתיימת עם היציאה ממנו .
גישת הרוב ברע"א 5739/97 תעבורה מיכלי מלט בע"מ נ' הסנה חברה לביטוח בע"מ - שחרור הבלם המכני החיצוני, שמנע תזוזה של מכונית שהובלה על גבי משאית, בא בגדרי "נסיעה ברכב".
רע"א 11043/05 אלטורי נ' אריה חברה ישראלית לביטוח בע"מ - לא הוכרעה השאלה אם חיבור של עגלה נגררת למשאית מקיים את השימוש של "נסיעה ברכב", משנמצא כי התקיים באותו מקרה גם שימוש של "ירידה" מן הרכב.
ת"א (שלום נצ') 7030/04 מזיד נ' הדר חברה לביטוח בע"מ - קשירת מטען על גבי משאית מקיימת את דרך השימוש של "נסיעה ברכב".
ת"א (שלום רמ') 4761/06 לביא נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ - סגירת מיכלי דלק לקראת נסיעה מקיימת את דרך השימוש של "נסיעה ברכב".
ע"א 1040/05 עוף טנא תעשיות (1991) בע"מ נ' נאיף - נפסק ברוב דעות כי סידור המטען ברכב לפני תחילת הנסיעה אינו נופל לגדרי דרך השימוש של "נסיעה ברכב".
עמדת בית המשפט: "עמדתי היא כי קשירת מטען על גבי משאית לקראת הנסיעה אינה יכולה להיחשב "נסיעה ברכב" כמשמעות מונח זה בהגדרת המשנה של "שימוש ברכב". אכן, פרשנות המונח "נסיעה ברכב" הורחבה בפסיקה ונקבע כי היא חורגת מפעולת הנסיעה הפיסית ברכב, אך נראה כי המקרים הנופלים בגדריה חייבים להיות קשורים קשר ממשי לנסיעה בפועל. ודוק: הקשר צריך שיהא לפעולת הנסיעה עצמה, ולא רק לתוצאותיה. התנעת מנועו של הרכב היא חלק מן הנסיעה. בין הפעלתו של המנוע לבין תזוזת גלגלי הרכב על הכביש מפריד אך שחרור הבלם או שלוב הילוך למהלך תנועה. הפעלת המנוע היא גם תנאי פיסי לנסיעה; ללא התנעת הרכב לא יוכל הרכב לזוז ממקומו. לעומת זאת, קשירת המטען אין בה כדי לשמש חסם פיסי המונע מהרכב להתחיל בנסיעה. יצויין כי תנאי זה, בדבר הזיקה הפיסית בין הפעולה לבין הנסיעה, הוא תנאי הכרחי אך לא בהכרח תנאי מספיק. כך למשל, הליכתו של הנהג מביתו לעבר הרכב חיונית, פיסית, לתחילת הנסיעה, אך אין לראות בה פעולה המקיימת את דרך השימוש של "נסיעה ברכב". לעניין גבולותיו של השימוש הזה קבענו בעניין ינטל הנ"ל כי "פעילויות רבות אשר חיוניות לביצוע הנסיעה מצויות על רצף הפעולות שמסתיים בנסיעה ממש. הקביעה מתי פעילות מסוימת החיונית לביצוע נסיעה מהווה חלק אינטגרלי מ'הליך הנסיעה' עד כדי שיש לראות בה 'נסיעה' אינה פשוטה. יש לבסס קביעה זו על מבחנים שונים, ובכלל זה: הקירבה בזמן ובמקום, תכלית הפעולה והתפיסה הכוללת של מתחם הסיכון התעבורתי"
עמדת בית המשפט לעניין טיפול דרך וציטוט פסיקה וספרות מקצועית
"שאלת האבחנה המדויקת בין "טיפול דרך" ל-"טיפול בית" ובין "תיקון דרך" ל-"תיקון בית" טרם הוכרעה בבית משפט זה, והיא שימשה כר פורה לחילוקי דעות בפסיקה ובספרות. בעניין זה הוצעו מספר מבחנים אפשריים: מבחן אפשרי אחד הוא "המבחן הגיאוגרפי". על-פי מבחן זה "טיפול דרך" חייב להיעשות בדרך במובנה הגיאוגרפי, ומשום כך טיפול הנעשה בבית או בחצרים של מקום העבודה אינו "טיפול דרך".
"מבחן הזמן" - מבחן הקושר בין פעולת הטיפול ברכב לפעולת הנסיעה בו ומציע כי רק טיפולים הנעשים בסמיכות לפעולת הנסיעה (או במהלכה) במספר פסקי דין יושם "מבחן הזמן" באופן שכולל גם אירועים המתרחשים בסמוך לתחילת הנסיעה - ת"א2741/05 (שלום, חד') מצארווה נ' הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ -נקבע כי טיפול הנעשה בסמוך לפני תחילת הנסיעה – גם אם הוא נעשה בבית – יחשב טיפול דרך, אך טיפול זהה הנעשה שלא בסמוך לנסיעה לא יחשב כ"טיפול דרך".
"מבחן המהות" - הבוחן את סוג הטיפול שבוצע ברכב. על-פי מבחן זה "טיפול דרך" ו"תיקון דרך" הם "טיפול ותיקון 'שנוהגים לעשות בדרך' ולא נזקקים בו בדרך כלל למוסכים ולבעלי מקצוע כמו החלפת גלגל, מילוי מים, הוספת שמן, החלפת נורה ואולי גם החלפת 'חגורה' הם טיפולים ותיקונים שנהגים נוהגים לעשות בעצמם, (עמדת השופט ד' מועלם בת"א (שלום כ"ס) 3652/94 אלטמן נ' עילית (אמריק) חברה לביטוח בע"מ, בית המשפט המחוזי בירושלים בע"א (מחוזי י-ם) 3204/02 קורנגולד נ' אישי ישיר חברה לביטוח בע"מ.
ע"א (מחוזי חיפה) 242/08 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' שביט - הוצע תנאי סף להכללת אירוע בגדרי "טיפול דרך" הקובע כיהוא חייב להתבצע ברכב עצמו או באחד מרכיביו.
ע"א 2563/01 ביטון נ' המגן חברה לביטוח בע"מ - עמדה שונה מעמדת הרוב בעניין שביט. השופטים סברו כי סילוק מוט ברזל שבלט ממטענה של משאית זבל הוא "טיפול דרך" כמשמעו בחוק.
ע"א (מחוזי י-ם) 6329/99 אהרן נ' ציון חברה לביטוח בע"מ - ציינה השופטת מ' שידלובסקי-אור בסוגיה קרובה לענייננו כי התיבה "דרך" בצמד המילים "דרך-ארץ" אינה מתייחסת לדרך במובנה הגיאוגרפי. עם זאת, בהגדרת "שימוש ברכב מנועי" שבחוק, שבה הדרך במובנה הפיסי קשורה קשר הדוק לביטוי, נראה כי קשה לסטות מן הפירוש הפשוט של צירוף המילים. לתנאי זה הייתי מוסיף שני תנאים נוספים המתבקשים מן הדין.
דעת בית המשפט: "קיימים לדעתי שני תנאים נוספים על מנת שהטיפול יחשב "טיפול דרך". תנאי אחד הוא כי הטיפול אינו אלא זה הנדרש עקב אירוע פתאומי. פתאומיות הטיפול מבטאת גם היא את העמדה כי הטיפול הוא חלק מובנה ומשולב בתוך הנסיעה במובנה הרחב. הטיפול מבטא פעולה הכרחית של הנהג, במהלך הדרך, שנועדה לאפשר את המשך הנסיעה (השוו: פיצויים לנפגעי תאונות דרכים בעמ' 137). התנאי הנוסף הוא כי לא מדובר בתקלה מורכבת המצריכה טיפול על ידי איש מקצוע. בתקלות מסוג זה אין הכרח שהנהג יטפל, והדבר אף אינו רצוי, ואין לראות בטיפול ממושך ומורכב ברכב חלק מהתרחשויות הדרך, או מן הנסיעה במובנה הרחב"
פסק הדין המלא באתר הרשות השופטת.
לסקירה וביקורת של עו"ד מיכאל צלטנר
