תוכניות ביטוח חיים ישנות אשר שווקו על-ידי המבטחים עד שנת 1992 והבטיחו הצמדה וריבית קבועה וידועה מראש למבוטחים למשך כל חיי הפוליסה. הבטחת ההצמדה התאפשרה כאשר חברות הביטוח יכלו לרכוש מאוצר המדינה אגרות חוב צמודות למדד שגם הבטיחו תשואה והצמדה קבועות וידועות מראש. לאחר שהאוצר לא אפשר לרכוש אגרות חוב החופפות את ההתחייבויות הפסיקו חברות הביטוח לשווק פוליסות חדשות המבטיחות הצמדה ותשואה ידועות מראש. לפיכך החל משנת 1992 חברות הביטוח משווקות פוליסות "משתתפות ברווחים".
מאז 1992 לא ניתן, כאמור, גיבוי ממשלתי של אג"ח חץ לגבי מכירות חדשות. יש חברות ביטוח שמציעות מוצרי ביטוח-בדרך כלל מוצרי השקעה בלבד,ללא מרכיב סיכון-שהם צמודים למדד ומטיחים גם שיעור תשואה ריאלית מסוים ומוגדר. סיכון ההשקעה הוא כולו של המבטח, אשר אינו זכאי לגיבוי אג"ח ממשלתי חץ בשל סיכון ההשקעה שהוא לוקח על עצמו. המבטח נדרש להעמיד הון עצמי בגין פוליסות שכאלה, על פי דרישות תקנות הפיקוח (הון עצמי של מבטח).
מקור: מילון "על ביטוח"
לאתר התאחדות חברות לביטוח חיים
