חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

היקפה של חובת הגילוי היזום ע"י המבוטח

המבוטח אינו מוחזק כמי שבקיא בתחום הביטוח ובוודאי אין רואים אותו כמי שיודע להעריך איזה מידע יהא בעל ערך עבור המבטח

 

 

עא (נצ') 39267-02-12‏ ‏ הכשרת הישוב חברה לביטוח בע"מ נ' עדנאן עראביה

 

בית המשפט: המחוזי בנצרת

 

פסק הדין ניתן ביום: 2/9/2012

 

ע"י כבוד השופט: יצחק כהן, שופט, ס.נשיא אב"ד

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את הערעור של חברת הביטוח על פסק דינו של בית משפט השלום אשר קיבל את תביעתו של המבוטח כנגד חברת הביטוח וחייב אותה לשלם תגמולי ביטוח בשל שריפה שפרצה בנגריה של המבוטח.

 

רקע: חברת הביטוח, טענה בין היתר, כי על המבוטח היתה מוטלת חובת גילוי מוגברת ובית משפט השלום באשר פטר את המבוטח מחובה זו. עוד טענה חברת הביטוח, כי בית משפט השלום שגה בקביעה כי היה עליה לנסח שאלה בנושא האנטנה בהצעת הביטוח. קיומה של אנטנה על גג מבנה אינו דבר שבשגרה, מדובר במקרים בודדים ואין כל סבירות להוסיף שאלה כה ספציפית. מה גם שאין זה פוטר את המבוטח מחובת הגילוי.

 

בית המשפט דחה את הערעור

 

 

מתוך פסק הדין:

 

 

"יפים לעניין זה דבריו של בית המשפט העליון בע"א 3601/96 בראשי נ' עזבון המנוח זלמן בראשי ז"ל פ"ד נב(2) 594,582 (1998):

 

"לא בנקל תבטל ערכאת הערעור קביעות עובדתיות של הערכאה הראשונה, אשר בידיה הופקדה הערכת מהימנותם של העדים וקביעת הממצאים העובדתיים. התערבות בממצאי עובדה תיעשה רק במקרים חריגים וקיצוניים, כגון מקרים שנפל בהכרעתה של הערכאה הראשונה פגם היורד לשורשו של עניין, או כשהדברים אינם מבוססים על פניהם..." (ראה גם: ע"א 11512/04 קרניל חברה לעבודות הנדסיות בע"מ נ' גב ים חברה לקרקעות בע"מ..."

 

"מעבר לנדרש אציין, כי בחינת הנתונים העובדתיים שאינם שנויים במחלוקת, לרבות פוליסת הביטוח של המשיב, מחזקת דווקא את גרסתו המקבלת משנה תוקף. השריפה ארעה כחמישה חודשים לאחר ההתקשרות עם המערערת

...

עוד אציין, גם אם לא בגדר קביעת מסמרות אלא להליך כאן, כי בנסיבות כאן נכונה קביעת הערכאה הדיונית, לפיה שריפת האנטנה הראשונה אינה בגדר "מידע מהותי" אותו היה על המשיב למסור למערערת בטרם כריתת הביטוח במכלול הנסיבות העובדתיות המפורטות כאן, קל וחומר כאשר לא המשיב הוא זה שהתקשר עם חב' הסלולר לצורך התקנת האנטנה.

 

נוכח טענות המערערת, באשר לחובת הגילוי המוטלת על המבוטח, מצאתי לנכון להרחיב מעט באשר לסוגייה זו.

 

חוזה הביטוח הינו חוזה ייחודי המאופיין בפערי כוחות גדולים בין המבטח, גוף מקצועי בעל ניסיון ומומחיות עסקיים ובעל איתנות פיננסית, לבין המבוטח. (ראה ע"א 1064/03 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' עיזבון המנוחה פיאמנטה ז"ל, פ"ד ס(4) 375, 388-389 (2006) (להלן: "הלכת פיאמנטה").

 

המבוטח נעדר בדר"כ מומחיות בתחום הביטוח ואולם, על אף שהמבטח נהנה מיתרונות משמעותיים על פני המבוטח, הוא עודנו תלוי במידה רבה במבוטח ובתום ליבו שכן קיימים בין הצדדים פערי מידע אודות הסיכון המבוטח, פערים הפועלים לרעתו של המבטח.

 

חובת הגילוי טרם כריתת חוזה ביטוח מעוגנת בסעיף 6 לחוק חוזה ביטוח, התשמ"א- 1981 (להלן: "החוק")

...

סעיף 6 הנ"ל מטיל על המבוטח חובה לענות באופן כנה לשאלות המבטח וכן מטיל על המבוטח חובה ליזום מסירת מידע למבטח כאשר בידיו מידע מהותי עבור המבטח, אף אם לא נשאל על כך מפורשות.

 

סעיף המשנה הרלוונטי לעניינו, הינו סעיף 6 (ג'), אשר מטיל על המבוטח חובת גילוי נרחבת למסירת מידע, שהמבוטח ידע כי הנו עניין מהותי, וזאת בהתקיים תנאי הסעיף (ראה: ע"א 282/89 רוטנברג נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, פ"די מו(2) 339, עמ' 355).

 

במובן זה, סעיף 6(ג) לחוק מבטא שריד של חובת הגילוי הרחבה שנהגה ביחסי מבטח-מבוטח, עובר לחקיקת חוק חוזה הביטוח (ראה: י' אליאס, דיני ביטוח, (בורסי-  2002), כרך א', ע' 178). 

 

עם זאת, חובת הגילוי היזום הינה חובה מצומצמת ועל הטוען להפרתה להוכיח (!), הסתרה בכוונת מרמה מצד המבוטח ומודעות של המבוטח לכך שמדובר בעניין מהותי.

 

כאן, כעובדה, קבעה הערכאה הדיונית כי המבטחת כשלה בהוכחת הנטען וכן קבעה כי לא הייתה מודעות המבוטח.

 

יפים לעניין זה הדברים שנאמרו בהלכת פיאמנטה, כלשונם שם:

 

"... יחד עם זאת, חובת הגילוי היזום הינה חובה מצומצמת שלא בנקל ניתן לקבוע כי הופרה. על הטוען להפרת חובת הגילוי לעמוד בדרישות מחמירות: לא זו בלבד שעליו להוכיח הסתרה בכוונת מרמה מצד המבוטח, אלא עליו להוכיח גם את מודעותו של זה האחרון לכך שמדובר ב"עניין מהותי". כל אלה הינם יסודות שהוכחתם אינה פשוטה. צמצום זה תואם את מגמתו הכללית של החוק"...

 

סעיף 6 (ג') לעיל, קובע יסודות סובייקטיביים, שהוכחתם אינה פשוטה. והידיעה הנדרשת מצד המבוטח להיות עניין מהותי,  היא ידיעה של ממש. במקרה דידן ובעובדותיו, לא מצאתי מקום לסטות ממסקנותיו של בית משפט קמא כפי שנקבעו  בעניין זה.    

 

אין לי אלא להצטרף לקביעתו של בית המשפט קמא, לפיה היה בידי המערערת לגלות את המידע הרלוונטי והמהותי שיש לשקול עובר לעריכת ביטוח, על ידי ביצוע בדיקה יסודית ומעמיקה יותר, לרבות ע"י הפניית שאלות ספציפיות למבוטח. מדובר בבדיקה פשוטה אשר יכולה להיות לה חשיבות מכרעת לחברת הביטוח והיה על המערערת לבצעה, בנוסף לבדיקת הסוקר מטעמה.

 

(ודווקא הסוקר מטעמה וסוכן הביטוח הינם בבחינת היד הארוכה של המבטחת כשלוחיה ובניגוד לנטען כאן בפניי).

 

יש לזכור כי המבוטח אינו מוחזק כמי שבקיא בתחום הביטוח ובוודאי אין רואים אותו כמי שיודע להעריך איזה מידע יהא בעל ערך עבור המבטח לצורך עריכת ביטוח, בפרט כשאין מדובר בעניין מהותי מובהק.

 

ככל שרצתה המערערת להצביע על העניין המיוחד, החיוני והמהותי הנדרש לצורך עריכת הביטוח היה עליה להציג שאלה בעניין זה אשר תפיג את הערפל בו שרוי המבוטח באשר לנושאים שהינם מהותיים לגביה. (ראה הלכת פיאמנטה לעיל).

ראה ובדגש הדרישה למודעות המבוטח למהותיות מושא הביטוח הינה יסוד סובייקטיבי באופיו (ראה הלכת פיאמנטה ע' 396), מדובר בידיעה סובייקטיבית של המבוטח ככזה (ולא כניתוח המערערת בדיעבד), לרבות עובדות התגבשות וידיעת המבוטח במקרה כאן לנסיבותיו.

 

טענות והשגות המערערת נוגעות ליסודות עובדתיים גם באשר לנשוא קביעת יסוד המודעות הסובייקטיבית של המבוטח אשר נקבעו כמפורט לעיל וחד משמעית ע"י הערכאה הדיונית, זאת לאחר שמיעת הראיות, קביעות המהימנות, העובדות והמסקנות הנגזרות מקביעות אלה ובאלה לא תתערב ערכאת הערעור ובאין יסוד לכך כמקרה כאן. 

             

סבורני כי בנסיבות העניין, לא הוכח (כפי הקביעה בביהמ"ש קמא) ולא היה מקום לקבוע כטעמי המערערת, כי המשיב היה מודע כי אירוע זה או אחר המתרחש באותה תקופה עשוי להתפתח לכדי שינוי מהותי בסיכון, שהינו בעל חשיבות למבטח. (ראה עוד  בסוגיית חובת הגילויבהלכת  פיאמנטה לעילוגם ברע"א 104/08 דוד כהן נ' מנורה חברה לביטוח בע"מ (לא פורסם, [פורסם בנבו], 2.2.2011).

 

יכול וראוי היה כי בית משפט השלום יפרט וירחיב באשר לחובת הגילוי של המבוטח ככזו, אך עדיין אין בכך כדי לגרוע מקביעותיו העובדתיות, מקביעות המהימנות וממסקנותיו, כמפורט לעיל. 

 

אין מקום לדחות את הממצאים העובדתיים שנקבעו בפסק הדין קמא, אשר תומכים במסקנה המשפטית אליה הגיע בית המשפט. " 

 

עבור לתוכן העמוד