עא (ת"א) 6082-06-12 לַסְטֶר ליאון נ' הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: המחוזי בתל-אביב - יפו
פסק הדין ניתן ביום: 18/2/2013
על ידי כב' השופט הבכיר: גדעון גינת
עניינו של פסק הדין: האם יש לחייב את חברת הביטוח לשלם תגמולי ביטוח בגין אובדן כושר עבודה בנוסף לתגמולים שכבר שולמו למבוטח וזאת למרות קיומו של טופס חיתום שהוא למעשה מגבלה שנוספה בכתב יד להצעת הביטוח אשר המבוטח טוען שלא הסכים לקיומה?
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור
מתוך פסק הדין:
"בעבור התובע-המערער נרכש ביטוח "מנהלים" אצל המשיבה. אין מחלוקת בין בעלי-הדין כי בהסתמך על ביטוח זה, שולמו על-ידי המשיבה למערער כספים בגין אובדן כושר השׂתכרות הנובע מנכוּת שהוּכּרה לו בהתאם לפוליסה, וזאת מחודש אפריל 2003 ועד חודש מאי 2005.
עוד אין מחלוקת בין בעלי הדין, שפוליסת הביטוח כוללת "טופס תנאי חיתום", ובו הגבלה שנרשמה בכתב-יד. השאלה שבמחלוקת היא האם יש לראות את אותה ההגבלה בכתב יד כחלק מחוזה הבטוח שבין הצדדים. עמדת המשיבה-המבטחת, שהתקבלה על ידי בית משפט השלום, היתה שיש להשיב על השאלה האמורה בחיוב. עמדת המערער היא שההגבלה האמורה אינה חלק מההסכמה בין הצדדים וכי הוא לא הסכים לה מעולם. מוסכם, שבאם ההגבלה היא חלק מחוזה הביטוח, כי אז היתה הצדקה לתקופה שבה שולמו תגמולי הביטוח למערער."
"בשים-לב לראיות אלה, שבית משפט השלום בחר לקבל אותן, אינני רואה אפשרות להתערבות מצידי במסקנות המשפטיות של השופט המלומד. השאלה איננה אם ניתן היה להגיע למסקנות שבעובדה שונות. בא-כוחו המלומד של המערער הדגיש את העובדה שהנתון בדבר חתימת המערער על הטופס המתאים לא התקבל כנכון בפני בימ"ש השלום. עוד צויין בטענות בערעור, שסוכן הבטוח לא אישר בעדותו בע"פ בבית המשפט כי הוא בעצמו היה זה שהשיג את ההסדר המיטיב עם המבטחת (להבדיל מסוכנות הביטוח שבשליחותה פעל). אינני סבור שיש בנתונים אלה כדי להביא לפסילת מסקנותיו של בית-משפט השלום. הסוכן היה מורשה לטפל בשמו של המבוטח בהשגת חוזה הבטוח. אלמלא מעורבות זו של סוכנות הבטוח או של הסוכן, הסכמה בדבר ביטוח מוגבל לא היתה מושגת כלל ועיקר."
"בשים לב לשיקולים דלעיל אינני רואה מנוס אלא לדחות את הערעור וכך אני מחליט."
