חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

היעדר אחריות בגין פציעה במשחק כדורגל

מה שאירע הוא שבמהלך משחק כדורגל אירעה תאונה מצערת כאשר התובע התנגש בשחקן אחר שניסה לחטוף ממנו את הכדור

 

(חי') 977/03 תא (חי') 977-03‏ ‏ פלוני נ' עיריית סחנין

 

בית משפט: המחוזי בחיפה

 

פסק הדין ניתן ביום: 1/10/2013

 

על ידי כב' השופט: עודד גרשון

 

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתו של תלמיד לתשלום פיצויים בגין נזקי גוף שנגרמו לו, לטענתו, במסגרת ובמהלך משחק כדורגל בבית ספרו?

 

רקע: התלמיד הגיש תביעת נזיקים כנגד העירייה, בית הספר, מנהל בית הספר, התלמיד שפגע בתובע והמורה לספורט.

 

בית המשפט דחה את התביעה

 

מתוך פסק הדין:

 

"לאחר עיון בחומר הראיות שלפני, בטענות באי כח הצדדים ובמכלול נסיבות העניין הגעתי למסקנה כי אין מנוס מדחיית התביעה.

 

סבורני כי לא עלה בידי התובע להוכיח אחריות של מי מהנתבעים לקרות האירוע ולנזק הנטען.

 

מה שקרה כאן הוא שבמהלך משחק כדורגל אירעה תאונה מצערת כאשר התובע התנגש בשחקן אחר (הנתבע 5) שניסה לחטוף ממנו את הכדור. הוכח כי אירוע התאונה היה אגב מהלך טבעי תוך כדי משחק רגיל של כדורגל. הפגיעה ברגלו של התובע לא נגרמה בשל כוונתו של הנתבע 5 לפגוע בתובע אלא מתוך כוונה לבעוט בכדור. בנסיבות אלו גם נוכחותו של מורה מפקח בסמוך למגרש לא היתה יכולה למנוע את התרחשות התאונה.

 

בפסק דינו של בית המשפט העליון בע"א 715/79 גדעון דניאלי נ' אורט ישראל, נתניה, פ"ד לה(2) 764 (1981) (להלן – "עניין דניאלי") דחה בית המשפט העליון את ערעורו של המערער (התלמיד התובע) וקבע לאמור:

 

"(...) מחומר הראיות הקיים בתיק עולה, שהדחיפה והנפילה שבעקבותיה היו ספונטאניות ובמהלך הטבעי של הדברים במשחק כדורגל, ומשום כך שומה עלינו להסיק, כי גם לו נכח במקום מורה, ואפילו יכול היה לצפות תאונה מסוגה וטיבה של זו שאירעה, לא היה יכול למנעה" (בעמ' 774 לפסק הדין).

בפסק הדין בעניין דניאלי סקר כב' השופט (כתוארו אז) שמגר את הפסיקה והדין, הן מהארץ והן מאנגליה, הנוגעים לעניין שאלת הפיקוח על תלמידים והשפעתה על אירוע נזק.

בסיכום הדברים הגיע בית המשפט למסקנות שלהלן:

"אם לסכם האמור לעיל, נוכל להסיק את אלו:

(א) מידת הפיקוח הדרושה היא פועל יוצא של הנתונים, כגון: גיל הילדים, תנאי השטח, אופי העיסוק והסיכון הנובע ממנו, וכיוצא באלה.

(ב) בעת הפסקה, משחקים וכדומה, בהם נוטים ילדים להשתובבות ואף לפראות, מתחייב, בדרך כלל, פיקוח כללי, אך אם אין נסיבות מיוחדות לאור הנתונים מן הסוג המוזכר בסעיף – קטן (א), אינו מתחייב פיקוח צמוד דווקא, המכסה על כל פינה, אלא מספיקה, נוכחות בקרבת מקום, כי הידיעה בדבר נוכחות המורה, יש לה, בדרך כלל, השפעה מרסנת, אף אם המורה אינו נראה בכל רגע בכל אתר, אך נמצא, כאמור, בקרבת מקום.

(ג) ראוי שהמורה יהיה בקרבת מקום, כדי שיוכל להתערב במידת הצורך בקטטה או בפעולה מסוכנת אחרת, או כדי שניתן יהיה להזעיקו על אתר; אך מובן, מאידך גיסא, כי המורה אינו יכול למנוע פעולת פתע או תגובה ספונטאנית, שאינה צפויה מראש. במשחקי ספורט, למשל, אין הפיקוח יכול למנוע, בדרך כלל, מעידה בעת ריצה או התנגשות בין מתחרים, הרצים זה בקרבת זה, אם אלו הם תולדה של אופי המשחק ולא של נסיבות או תנאים יוצאי דופן, אותם ניתן לצפות מראש, כדי למנוע את המשחק או אם קיום הנסיבות והתנאים האמורים.

(ד) כאשר נבחנה שאלת הפיקוח והשפעתה על אירועו של נזק, נבחן נושא זה בשני שלבים: ראשית, נשאלת השאלה, אם היה פיקוח נאות, וכאשר התשובה שלילית, אם יש לייחס את הנזק שנגרם להעדרו של הפיקוח" (בעמ' 771 – 772 לפסק הדין; ההדגשה שלי. ע.ג.). "

           

 

עבור לתוכן העמוד