חיפושדלג על חיפוש
חיפושדלג על חיפוש
תוכן מרכזי בעמודדלג על תוכן מרכזי בעמוד

חובת הגילוי של המבוטח בביטוח חיים

על המבטח להסב תשומת ליבו של המבוטח לתנאי הפוליסה בצורה מובנת וברורה לו, ולוודא ערנותו לתנאים לתוקפה

 

א  046195/04

 

לאה מאירסון נגד הדר חברה לביטוח ובנק דיסקונט למשכנתאות

 

בית משפט: השלום תל אביב-יפו

 

פסק הדין ניתן:  ביום   02/06/2008 על ידי כב' השופטת ח. וינבאום וולצקי

 

עניינו של פסק הדין: הקף חובת הגילוי החלה על המבוטח בהתקשרות בהסכם ביטוח החיים שנערך במסגרת משכנתא.

 

המבוטח התקשר בביטוח חיים במסגרת הסכם משכנתא. המבוטח חתם על הצהרת בריאות בנוסח הבא, תוך שהוא עונה תשובות שליליות לכל אחת מהשאלות לגבי המחלות המפורטות להלן:

"הנני בריא ומצב בריאותי תקין בהחלט.

לא סבלתי ואיני סובל היום מהמחלות שלהלן: (ענה כן/לא ליד כל מחלה)

לב__ כליות__ כבד__ סרטן__ פגיעה מוחית__ ריאות וכלי נשימה__ סכרת__ כלי העיכול__ לחץ דם מוגבר__ עצבים__ איידס__

האם אתה משתמש בסמים?__"

 

לאחר שחלפו קצת יותר משלוש שנים ממועד מתן התשובות, המבוטח נפטר לאחר שהתגלה אצלו סרטן בגרון חודשיים לפני כן.

 

חברת הביטוח דחתה את תביעת האלמנה בטענה שהמבוטח לא דיווח על בעיות רפואיות משמעותיות (אשר פורטו לאחר מכן במכתב), אשר אילו חברת הביטוח היתה יודעת עליהן לא היתה מתקשרת עמו בהסכם ביטוח.

 

חברת הביטוח הציגה חוות דעת של ד"ר חיים פרלוק אשר לפיה לו היה בידיה המידע הרלוונטי על אודות מצבו הרפואי של המבוטח היא לא הייתה מקבלת אותו לביטוח.

 

במהלך הדיונים התגלה, כי המבוטח היה חולה במחלות שונות עליהן היה עליו לדווח לחברת הביטוח בעת ההתקשרות אולם סיבת המוות אינה קשורה באחת מהמחלות אשר המבוטח לקה בהן ולא דווחו.

 

בית המשפט קיבל את התביעה וחייב את חברת הביטוח לשלם לאלמנה את תגמולי הביטוח תוך שהוא בוחן את הסוגיה האם המבוטח הסתיר בכוונת מרמה מידע לגבי מצבו הרפואי בעת החתימה על הצהרת הבריאות.

 

הואיל וחלפו יותר משלוש שנים ממועד מתן התשובה הרי שלפי סעיף 43 לחוק חוזה הביטוח חברת הביטוח עשויה להיות פטורה רק במקרה של הפרת חובת הגילוי על ידי המבוטח מתוך כוונת מרמה.

 

נטל ההוכחה של כוונת מרמה מצד מבוטח או מועמד לביטוח הינו נטל כבד שמוטל על כתפי המבטחת שמבקשת לטעון  טענה זו.

 

בית המשפט, קבע, כי התובעת והמנוח הוחתמו מבלי שקיבלו הסבר מפורט באשר למסמכים עליהם נדרשו לחתום וקיבלה את העדות לפיה המסמכים היו מוכנים לחתימה בעת שהגיעו המנוח והתובעת לסניף, כל אחד בנפרד, והם נדרשו לחתום במקומות המסומנים ב – X.

 

היות והמבוטח לא קיבל הסבר על מהות המסמכים ועל מהות הצורך במתן תשובות מפורטות ומדויקות לא ניתן לקבל הטענה כי היה בהסתרת המידע משום כוונת מרמה.

"לצרוך כוונת מרמה נדרשת ידיעה וידיעה בפועל."

 ספרות מקצועית שאוזכרה: ששון – דיני ביטוח, מהדורה שנייה, מאת מאיר יפרח ורפאלה חרל"פ, וכן דיני ביטוח,  מאת ירון אליאס, דודי שוורץ וריבי שלינגר בספרם דיני ביטוח, הוצאת אוני' בר-אילן

 

פסיקה שאוזכרה:

ע"א 4819/92 אליהו חברה לביטוח בע"מ נ' ישר, "חברת הביטוח חייבת להסב את תשומת ליבו של המבוטח לתנאי הפוליסה בצורה שתהא מובנת וברורה לו, ולוודא את ערנותו לכך שתוקפה חל רק בהתקיים אותם תנאים."

 

ע"א (חי) 3778/06 ניסים איפרגן ואח' נ' כלל חברה לביטוח בע"מ, טרם פורסם, מצוי באתר נבו, בסעיפים 18 ו – 23 לפסק הדין, שם מוצא כב' השופט גינת להכפיף את אותן חזקות קלאסיות שבמשפט, דוגמת החזקה ש"אם חתמת גם קראת והבנת", לצורך המיוחד בחוזי ביטוח להביא למודעותו של המבוטח את התנאים המוקדמים ו/או הסייגים לכיסוי הביטוחי.

 

ברע"א 10641/05 הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ ואח' נ' חביב אסולין, "מכוח אותן הנחיות, שהפסיקה ראתה לאמץ, מנועה המבטחת מלהעלות נימוקי דחייה נוספים על אלה שהעלתה במכתב הראשון."

 

כן קבע בית המשפט, כי במקרה הנדון אין מקום לקבוע אשם חוזי תורם מצד המבוטח לאור העובדה שסעיף 43 לחוק חוזה הביטוח מוציא מכלל אפשרות לעשות שימוש בזכותה של מבטחת לקבל כל תרופה מכוח סעיף 7 לאותו חוק וכי לפי נוסח החוק יש ללמוד על כוונת המחוקק שלא ראה במקרה זה להחיל את דוקרינת האשם החוזי התורם.

 

עבור לתוכן העמוד