תא (חי') 33952-10-13 עומרי בנימין אוחנה נ' מ8 ישראל בע"מ
בית המשפט: השלום בחיפה
פסק הדין ניתן ביום: 6/10/2015
ע"י כב' השופטת: כאמלה ג'דעון, שופטת בכירה
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעתו של מוזג כנגד מעבידו וכנגד חברת הביטוח שביטחה את המעביד בביטוח אחריות מעבידים בגין תאונת עבודה אשר ארעה בעת עבודתו כמוזג בפאב.
רקע: העובד נפצע כאשר עבד בגפו כמוזג. תוך כדי ביצוע עבודתו במהירות, ובזמן ניגוב כוס יין רותחת שהוציא ממדיח הכלים, לפתע התנפצה הכוס בידו וגרמה לחתכים בכף ידו השמאלית.
בית המשפט קיבל את התביעה
מתוך פסק הדין:
"למרות ההכחשה הכללית, הרי מחומר הראיות והעדויות עולה כי הנתבעות אינן מכחישות את עצם אירוע הפגיעה, וכי המחלוקת בינן לבין התובע מתמקדת בשאלת נסיבות אירוע הפגיעה ובשאלת האחריות. בעוד שהתובע טען כי הפציעה אירעה תוך כדי ניגוב כוס יין רותחת שהוציא מהמדיח לצורך הגשה, טענו הנתבעות כי הפציעה אירעה תוך כדי שטיפת כוס יין. את טענתן הנ"ל סמכו הנתבעות על הרשום בטפסים אותם הגיש התובע למוסד לביטוח לאומי במסגרת תביעתו לקבלת דמי פגיעה ולקביעת דרגת נכות, ושבהם נרשם "במהלך שטיפת כוסות בדרך להגשה בבר נשברה בידי כוס ונחתכתי ... "(טופס ב/250),
"במהלך שטיפת כוסות בבר נשברה בידי כוס ונחתכתי ... " (תביעה לתשלום דמי פגיעה), "חתך בכף יד שמאל בעת רחיצת כלים" (תביעה לקביעת דרגת נכות).
למרות הרשום בטפסים הנ"ל, לא יכולתי לקבל את טענתן הנ"ל של הנתבעות, וביכרתי להעדיף את גרסתו של התובע על פני גרסתן, משלושה טעמים: א. עדותו של התובע לגבי נסיבות אירוע התאונה בכלל, ולגבי הוצאת כוס היין ממדיח הכלים ונסיבות התנפצותה בידו תוך כדי ביצוע פעולת הניגוב בפרט, היתה קוהרנטית ואמינה, והיא לא נסתרה על ידי עד ההגנה היחידי מטעם הנתבעת. ב. עד ההגנה מר קרואני הצהיר בתצהיר עדות ראשית שלו (נ/1) כי פעולת שטיפת הכוסות בפאב נעשית באמצעות מדיח הכלים הממוקם באזור הבר, והצהרה זו משמיטה כשלעצמה את הקרקע מתחת לטענתן של הנתבעות שלפי התאונה אירעה תוך כדי שטיפת הכוס על ידי התובע. ג. הוכח כי התאונה תועדה במצלמות המותקנות בפאב, אולם תיעוד זה לא הוצג על ידי הנתבעת, ומשנשאל נציגה על כך במהלך חקירתו הנגדית, השיב כי התיעוד לא נשמר מאחר והנתבעת סברה "שהפציעה לא חמורה" (ראה עדות מר קרואני עמ' 16 ש' 33-28). אולם לא שוכנעתי בנימוק הנ"ל, ובמיוחד לאחר שהוכח כי הנתבעת ידעה על קרות התאונה, ובעיקר על מהות הפגיעה בסמוך מאוד לאחר התרחשות התאונה, וככל שסברה שהתיעוד המצולם מצדד בעמדתה, אז חזקה שהיתה שומרת עליו ומציגה אותו בעת הצורך.
אשר על כן, הנני מקבלת את גרסת התובע, וקובעת כי התאונה אירעה תוך כדי ניגוב כוס יין רותחת אשר נשלפה על ידי התובע ממדיח כלים הממוקם באזור הבר, לצורך הגשה ללקוחות.
האם נסיבות התאונה הנ"ל מטילות אחריות נזיקית על הנתבעת?
ראשית אציין כי מקובלת עליי טענת הנתבעות כי פעולת שטיפת הכוסות ופילושן, מהווה, בדרך כלל, חלק בלתי נפרד מעבודתו של מוזג (ברמן) בפאב. שנית אציין כי לכאורה, שבירת כוס תוך כדי ניגובה, מהווה סיכון רגיל הטבוע בשימוש מסוג זה, שאין להטיל בגינו חובת זהירות מיוחדת על המעביד.
אולם לא שוכנעתי כי כך הוא המצב בענייננו. מהעדויות הוכח כי התובע עבד בגפו באותה משמרת, והיה אמור לבצע שטיפת כוסות באמצעות מדיח כלים שהיה ממוקם באזור הצר של הבר, ולשלוף את הכוסות הרותחות ממנו, ולפלשן, כפי שהיה במקרה שבפנינו, תוך כדי מתן שירות לקהל הלקוחות המתדפק על הבר, ולקהל הלקוחות היושב בפאב. הוצאת כוס רותחת ממדיח כלים ופילושה באופן מידי לצורך עמידה בדרישות העבודה, הינה פעולה הכרוכה בסיכון מוגבר, שבגינה רצוי להטיל חובת זהירות מיוחדת, ולצורך מניעת התרחשות הסיכון הכרוך בה, יש להנהיג שיטת עבודה בטוחה. יצוין כי גם הנתבעת היתה מודעת לסיכון המוגבר הכרוך בשימוש בכוסות חמות, ואף נתנה לשיטתה, על פי עדותו של מר קרואני, הנחיות שלא לגעת בכוסות אלה עד להתקררותן (ראה עדות מר קרואני עמ' 15 ש' 18), אולם הטענה בדבר מתן ההנחיה הנ"ל, לא הוכחה על ידי הנתבעת.
...
יוצא אפוא, שמעביד סביר היה אמור לצפות את התרחשות הסיכון הכרוך בהוצאת כוס רותחת ממדיח כלים ופילושה באופן מידי לצורך הגשה, ולהנהיג שיטת עבודה בטוחה שתמנע את התרחשות הסיכון הכרוך בפעולה מסוג זה, הן על ידי אספקת כח עזר לצורך שטיפת כלים, או על ידי אספקת מלאי מספיק של כוסות העונה על דרישות העבודה בשעות לחץ והמייתר את הצורך בפילוש כוסות רותחות באופן מידי, או על ידי אספקת מתקן שיש בו כדי לבצע את פעולת השטיפה ו/או הפילוש באופן מידי, וללא יצירת סיכון מוגבר. יצוין כי כיום, מצויה בפאב מכונה לשטיפת כוסות כאמור על פי עדותו של מר קרואני (עמ' 15 ש' 7-6).
בענייננו, הנתבעת הציבה את התובע לבדו במשמרת, ולא דאגה לספק לו כח עזר בשעת לחץ בעבודה, והטענה כי במועד אירוע התאונה, לא שררו תנאי לחץ בעבודה, לא הוכחה על ידה. בנוסף, הנתבעת לא הוכיחה כי לרשות התובע עמדו כוסות יין זמינות להגשה, בכמות מספקת שהיתה מונעת את התרחשות התאונה, ולא הוכיחה כי הכוסות בהן השתמשה בעסקה, היו עמידות מפני שבירה ומותאמות לנסיבות שבהן אירעה התאונה.
בנוסף, הנתבעת לא הציגה רישיון לניהול עסק תקף למועד אירוע התאונה, בשים לב לתמונות שצורפו לתצהירו של התובע וסומנו כנספחים ת/5, שמהן עולה כי התובע עבד בסביבה צפופה, כאשר מדיח הכלים ממוקם באזור הצר של הבר ומעליו תנור חימום ולידו משטח קטן לייבוש, דבר המעלה ספקות באשר לבטיחות סביבת העבודה שבה עבד התובע.
לאור האמור לעיל, הנני קובעת כי הנתבעת התרשלה כלפי התובע בכך שלא הנהיגה שיטת עבודה בטוחה שהיה בה כדי למנוע את התרחשות התאונה, ומשכך, חבה היא כלפיו בגין הנזקים שנגרמו לו עקב התאונה הנ"ל.
אשם תורם
לא שוכנעתי כי יש להטיל על התובע, בנסיבות המקרה שבפנינו, אשם תורם להתרחשות התאונה, שכן לא שוכנעתי כי התנהגותו של התובע חרגה מהתנהגותו של כל מוזג סביר בנסיבות שאליהן נקלע התובע, או כי התאונה אירעה עקב הפעלת כח יתר על ידי התובע כטענת הנתבעת. אמנם הוכח כי התובע נמנע מלבקש עזרה בעת שהפאב החל להתמלא באנשים, אולם הדבר נבע מרצונו להוכיח את עצמו בעבודה במסגרת משמרת ההתלמדות השלישית שלו בשירות הנתבעת כדבריו, וככל שהיה צורך באספקת סיוע כאמור, היה על המנהל התפעולי שנכח במקום להבחין בצורך זה ולספק סיוע כאמור, ואין להשליך מחדל זה לחובת התובע."
