תא (חד') 45806-01-14 עלא ג'בארין נ' הוד חפר מפעל שחיטה ומוצרי בשר
בית המשפט: השלום בחדרה
פסק הדין ניתן ביום: 26/11/2015
ע"י כב' השופטת: הדסה אסיף
עניינו של פסק הדין: האם יש לחייב את בעלי מפעל לנקניקים ואת חברת הביטוח שביטחה ותם בביטוח אחריות חוקית בפיצוי בני זוג בשל חפץ זר שנתגלה בנקניק?
בית המשפט קיבל את התביעה
מתוך פסק הדין
"אין מחלוקת, שנמצא בנקניק חפץ זר, והמחלוקת היא בשאלה מהו אותו חפץ.
בעניין זה הנטל על התובעים, להוכיח כי מדובר בבעל חיים, כטענתם. נטל זה לא עלה בידם להרים.
מומחה התובעים הודה בחקירתו כי הבדיקה שעשה הייתה ויזואלית בלבד, וכי לא עשה כל בדיקה נוספת על מנת לוודא אם מדובר בחפץ שמקורו מן החי ואם כן מהו בעל החי הזה.
מומחה הנתבעות סבר כי מדובר בקרטון.
אמנם, גם הוא הסתפק בבדיקה ויזואלית, ואולם, כאמור, הנטל על התובעים, ועל סמך הבדיקה הויזואלית לבדה לא ניתן לקבוע כי עלה בידם להרימו.
אעיר, כי חלקים מאותו חפץ שנמצא בנקניק הוצגו בפני במהלך שמיעת הראיות, והתרשמותי האישית הייתה כי אכן מדובר בקרטון.
כך או כך, אין מחלוקת שמדובר בחפץ זר שנמצא בנקניק ומאחר שהוא הגיע לשם במהלך תהליכי הייצור שלתובעים אין ידיעה עליהם, הרי שהנטל מוטל על הנתבעות להראות שלא הייתה מצדן רשלנות.
נטל זה לא עלה בידי הנתבעות להרים.
בניסיונם להרים את הנטל הזה, הסתפקו הנתבעות בדבריו של המומחה מטעמן, שטען, כי לא ניתן למנוע לחלוטין חדירת חפץ זר. המומחה הסתמך בעניין זה על הנחייה של רשות המזון האמריקאית (FDA).
אין די בכך.
ראשית, משום שאותה הנחיה כלל לא הוצגה.
שנית,משום שהשאלה אינה אם ניתן או לא ניתן למנוע לחלוטין חדירת חפץ זר, אלא מה האמצעים שנקטו הנתבעות, אם בכלל, על מנת למנוע חדירה של חפץ כזה.
הנתבעות לא הביאו ראיות לעניין הזה. עד הנתבעות, מר גיל אופיר, הסתפק בטענות סתמיות וכלליות, לפיהן הנתבעת 1 מפעילה מערך הדרכה והסברה קפדני ומבצעת פעולות ניטור והדברה בהתאם לתקן ועל פי נוהל שצורף לתצהירו.
עדותו של מר אופיר אינה מועילה לנתבעות שכן מר אופיר הודה בחקירתו, כי הוא מתעסק בשיווק ולא באבטחת איכות. הנתבעת 1 לא הביאה מטעמה עד מהמחלקה של אבטחת איכות, אף שיש מחלקה כזו במפעל הנתבעת 1, ונציג מטעמה של אותה מחלקה נמצא במפעל כל הזמן (עמ' 13 שו' 25-32). יוצא, שהנתבעת 1 לא הוכיחה שלא התרשלה ומכאן שעליה האחריות לנזקי התובעים.
...
במקרה שבפני, התובעים כלל לא אכלו מהנקניק, ואין שום עדות או ראיה, לטיפול רפואי שנדרשו לו, למעט אותו ביקור בודד שעשתה התובעת כאמור לעיל. איש מהתובעים גם לא טען שנעדר מעבודתו. לפיכך אין ללמוד מהסכום שפסק ביהמ"ש שם.
הנתבעת צירפה לסיכומיה מספר פסקי דין. בת.א. 29439-08-11 אמנון צברי נ' דלידג בע"מ, נדחתה תביעת תובע שרכש אריזת דגי בקלה אך זיהה על גב חלק מהדגים טפילים. ביהמ"ש מצא שם כי מדובר בטפילים שטבעי למצוא על דגים ועל כל פנים התובע לא אכל מהדגים. לפיכך קבע בית המשפט שם כי התובע לא הוכיח נזק כלשהו, למעט תחושת גועל. בית המשפט קבע באותו מקרה כי מדובר בנזק של מה בכך, שעליו חלות תקנה 4 לפקודת הנזיקין, ודחה את התביעה.
בשונה, מהמקרה שהובא בפני בימה"ש שם, כאן מדובר בחפץ שברור שלא היה צריך להמצא בנקניק. לאור גודלו ומראהו אני גם סבורה כי במקרה שבפני, אין בתחושת הגועל שחוו התובעים, משום נזק של מה בכך, והם זכאים לכן לפיצוי.
יחד עם זאת, לעניין סכום הפיצוי, אני סבורה כי התובעים הפריזו בצורה משמעותית בסכומי הפיצוי שדרשו.
בהתחשב בסכומים שנפסקו במקרים דומים (ת.א. 17286-03-10 גליק נ' קפה בלב בע"מ, ות.א. 1044/07 דסטה נ' לשכת הבריאות המחוזית), ובנסיבות המקרה שבפני, אני מעמידה את סכום הפיצוי לכל אחד מהתובעים על סך של 2,000 ₪, ובסה"כ 4,000 ₪ לשני התובעים יחד.
בסיכומים מטעמם ביקשו התובעים פיצוי בגין כאב וסבל ובגין עגמת נפש, כאילו מדובר בראשי נזק שונים. אני סבורה כי בנסיבות העניין, אין מקום להפריד בין עוגמת הנפש לכאב והסבל, ומדובר, בנסיבות, בשני ראשי נזק שהם 'אותה הגברת בשינוי אדרת'.
התובעים דרשו גם פיצוי בגין ראשי נזק נוספים –
7,000 ₪ בגין חוות דעת מומחה – אני דוחה טענה זו. אמנם, הוגשה מטעם התובעים חוות דעת, אך לא הוגשה שום ראיה לכך ששילמו עבורה, וכל שכן כמה שילמו עבורה. מדובר בראיה שלכאורה לא היה קושי להציגה ובהעדרה אין מקום לפסוק לתובעים פיצוי בגין ראש נזק זה.
1,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות בעבר ובעתיד – אני דוחה את טענות התובעים בגין ראש נזק זה. למעט אותו ביקור בודד של התובעת בקופת החולים, לא הוצגה שום ראיה אודות הוצאות רפואיות בעבר, וגם לא הוצגה ראיה לכך שיהיה צורך בהוצאות כאלה בעתיד. לכן אני דוחה את הטענה גם בראש הנזק הזה.
התובעים דרשו פיצוי גם בגין הוצאות נסיעה לטיפולים. אני דוחה גם טענה זו, בהעדר פירוט ומשנסיבות המקרה אינן מצדיקות, לכאורה, טיפולים כלשהם.
סוף דבר שאני פוסקת לתובעים 4,000 ₪."
