פסיקה: נציגות הדיירים לא נמצאה אחראית לנפילתו של ענף על רכב

תאמ (ת"א) 1665-10-11  הראל חברה לביטוח בע"מ נ' נציגות הבית ברחוב מימון 6 הרצליה

בית המשפט: השלום בתל אביב - יפו

פסק הדין ניתן ביום: 26/1/2016

ע"י כב' השופטת: ד"ר פנינה נויבירט

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את תביעת התחלוף של חברת הביטוח לאחר ששילמה תגמולי ביטוח למבוטח בביטוח רכב שניזוק כתוצאה מנפילת ענף עץ ע"ג הרכב, עת חנה בסמיכות לבניין מגורים?

בית המשפט דחה את התביעה

מתוך פסק הדין:

" הצדדים אינם חלוקים, כי ענף מעץ הממוקם בשטחה של הנתבעת נפל על רכב התובעים בעודו חונה, וכי הצד השלישי היה אמון על תחזוק הבניין, לרבות הצמחייה שבו. המחלוקת בין הצדדים נסובה על מידת אחריות הנתבעת והצד השלישי לנזקים שנגרמו לרכב התובעים כתוצאה מנפילת הענף כאמור.

לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ואת עדויותיהם, עמדתי על נסיבות קרות התאונה ועיינתי בכל אשר הובא בפני, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות.

התובעים לא הציגו כל ראייה בדבר מצב העץ עובר לנפילת הענף. בכלל זה, לא הוגשה חוות דעת מומחה אשר עשויה היתה לשפוך אור על מצב העץ, זן העץ, גיל העץ, גורמים אפשריים לקריסת ענפיו ומידת הסיכון לקריסה כאמור. התובעים אף לא הביאו ראיות למסוכנותו של העץ, לנפילת ענפים ממנו בעבר, ולצורך בנקיטת אמצעי מנע מיוחדים בטיפול בו. בתמונות שהציגו התובעים מיום האירוע (ת/1) נראים העץ והענף רעננים ועטורים עלווה ירוקה. על פניו, שברי הענף נראים טריים ונקיים. תמונות אלה מחזקות הרושם, כי העץ היה בריא, וכי לא ניתן היה לצפות את קריסת ענפיו. אמנם לטענת התובעים חלק מהשבר בעץ הנראה בתמונות אלה "חום וישן", כלשונם, דבר המעיד על רקבון. אין בידי לקבל טענה זו. לא ניתן להתרשם באופן חד משמעי מהתמונות, כי אכן חלק מהשבר "חום וישן", כנטען. מעבר לכך, בהיעדר חוות דעת מומחה כתימוכין בטענה זו, לא ניתן להכריע אם יש בכך משום עדות לרקבון מתמשך אותו ניתן היה לצפות מראש, כפי שמשערים התובעים.

לטענת התובעים, נסיבות המקרה מצדיקות היפוך נטל הראיה והטלתו על הנתבעת להוכיח כי לא התרשלה. התובעים הסתמכו על הוראת סעיף 41 לפקודת הנזיקין [נוסח חדש] לתחולת כלל "הדבר מדבר בעד עצמו", וזאת מאחר שבעת התאונה היה העץ בחזקת הנתבעת ובשליטתה, כאשר אין התובעת יכולה לדעת מה הסיבה הממשית לארוע התאונה, והואיל ובנסיבות המקרה מתיישב הדבר יותר עם רשלנות הנתבעת מאשר עם חוסר רשלנותה. לטענתם, מרגע שהוכח אופי השבר בעץ, ביום ללא אירוע מזג אויר חריג, יש בכך משום העברת נטל ההוכחה והטלתו על כתפי הנתבעת.

איני מקבלת טענות אלה. בהתאם להלכה הפסוקה, ככלל - עץ אינו נחשב ל"דבר מסוכן", כהגדרתו בסעיף 38 לפקודת הנזיקין. על פניו, מדובר היה בעץ רענן ובריא. לא הוגשה חוות דעת מומחה המנתחת הנסיבות שהובילו לקריסת הענף, והמבססת את השערת התובעים, כי אופי השבר בעץ מעיד על רקבונו. אין, לפיכך, די בעצם שבר זה שבעץ אשר נגרם בתנאי מזג נוחים כדי להעביר את נטל ההוכחה מכתפי התובעת לכתפי הנתבעת. התובעים לא שכנעו, כי נסיבות המקרה מתיישבות יותר עם התרשלות הנתבעת מאשר עם היעדר התרשלותה, ולכן דין טענתם להיפוך נטל הראיה להידחות.

עצם העובדה כי הנתבעת שכרה את שירותי הצד השלישי מעידה כי היתה ערה לאחריותה לתחזוק המתחם והצמחיה בו. יתר על כן, הנני מתרשמת, כי הנתבעת והצד השלישי הניחו תשתית ראייתית מספקת לכך שהצמחיה בחצר הבניין, ובכללה העץ, תוחזקו באופן שוטף. מנהלת הצד השלישי, הגב' מזי תם, העידה, כי ביקרה במקום אחת לשבוע. העץ היה בריא וירוק. במקום הועסק באופן קבוע גנן, והיא פיקחה על עבודתו באופן אישי. אמנם לא הוצגו בפני בית המשפט דוחות הביקורת של הצד השלישי, ולא נשמעה עדותו של הגנן שתחזק הגינה בפועל. עם זאת, וכאמור, התובעים לא הוכיחו, כי העץ היה מועד ומסוכן, וכי ניתן היה לצפות את נפילת הענף ולמנעה. לפיכך די בראיות שהוצגו בידי הנתבעת והצד השלישי כדי להעיד, כי בנסיבות העניין נקטו בזהירות סבירה, ולהפריך טענת התובעים להתרשלות כלשהי מצידם.

סוף דבר

מהאמור עולה, כי לא הוכחה טענת התרשלות הנתבעת, ולפיכך דין התביעה להידחות. בנסיבות העניין, ולאור העובדה כי הנזק שנגרם לתובעים נבע מנפילת הענף ממתחם הנתבעת, אשר תוחזק בידי הצד השלישי, וללא אשם מצד התובעים, לא מצאתי לנכון ליתן צו להוצאות."