פסיקה: רשלנותם התורמת של מבוטחים בשל אי ביטול פוליסת מבנה לדירה לפי הסכם משכנתא

תק (חד') 56592-03-15  שושנה מדר נ' שמעוני יובל-סוכנות לביטוח (2006) בע"מ

בית המשפט: לתביעות קטנות בחדרה

פסק הדין ניתן ביום: 6/2/2016

ע"י כב' השופטת: רקפת סגל מוהר

עניינו של פסק הדין: האם יש לחייב את סוכנות הביטוח בפיצוי מבוטחים בשל אי עמידה בהתחייבותם כלפי המבוטחים, כך לפי טענתם בכך שלא ביטלו את הביטוח המקביל שהיה למבוטחים ב"טפחות"?

רקע: המבוטחים הגישו תביעה בסכום של 22,084 ₪ בגין חיובי ביטוח ביתר ועוגמת הנפש.

בית המשפט קיבל את התביעה בחלקה ובניכוי שיעור רשלנותם התורמת של המבוטחים בשיעור של 1/3 מסכום חיוב היתר ופסק לזכותם פיצוי בסכום של 4,300 ₪, המהווה כ- 2/3 מסכום חיוב היתר.

מתוך פסק הדין:

"לאחר ששמעתי את טענות הצדדים ועיינתי בראיות שהונחו בפני, אני סבורה כי דין התביעה להתקבל בחלקה.

לטענת התובעים תשלומי הכפל שלהם (בגין ביטוח החיים בלבד) במהלך התקופה הרלבנטית עלו כדי 9,194 ₪. מן העדויות והראיות עולה כי הסיבה שבעטיה המשיכה חברת הביטוח "הראל", באמצעות בנק המזרחי טפחות בע"מ, לחייב את התובעים בגין פוליסת ביטוח החיים, נעוצה היתה בכך שהפוליסה המתוקנת אותה אמורה היתה חברת הביטוח "מנורה" להעביר אל הבנק בעקבות דרישתו לתיקונה, לא הגיעה אליו - ר' דברי הגב' בללי בעמ' 4 לפרוקטוקול, ש' 1-4: "...אין לנו הוכחה וגם לא לחברת מנורה שהם אכן שלחו את הפוליסה (המתוקנת – ר.ס.מ) לבנק וזו גם הסיבה שהבנק המשיך להחזיק בפוליסה לכל אורך הדרך...".

השאלה בה עלי להכריע היא בסופו של דבר על מי מוטלת האחריות בגין מחדל זה.

בעוד שלשיטת התובעים, יש להטיל את האחריות על הנתבעת, טוענת האחרונה להיעדר יריבות בינה לבינם, ועל אף בקשתה לגולל את האחריות לפתחה של חברת הביטוח "מנורה", נמנעה היא מהגשת הודעת צד ג' כנגדה.

ברע"א 5695/06, בהא סייף נ' פוזי מרעי, בו נדונה שאלת היקף אחריותו של סוכן הביטוח, קבע בית המשפט העליון בין השאר כי: "עיקרן של חובותיו של סוכן הביטוח כלפי המבוטח עוסק בחובות גילוי והסבר שונות... על סוכן הביטוח לפרוש בפני המועמד לביטוח את מגוון האפשרויות המתאימות לבקשתו ולגלות כל מידע רלבנטי בקשר לצורות התקשרות שונות אפשריות... על סוכן הביטוח והמבטח חלה חובת הסבר למתקשר אודות תניות משמעותיות בפוליסת הביטוח, כגון חריגים לכיסוי הביטוחי...". יסודותיה של הלכה זו נעוצים הן בפערי הכוחות בין הצדדים והן בעובדה כי פניה אל סוכן ביטוח משכללת אצל המבוטח ציפייה כי זה יגן וישמור על זכויותיו באופן הראוי ביותר:"...חובות אלו והיקפן הרחב יחסית נובעים מאופיו ומהותו של חוזה הביטוח ומהיחסים בין סוכן הביטוח והמבטח למבוטח... פערי הכוחות העמוקים בין הצדדים הנובעים ממקצועיותו וניסיונו של המבטח לבין העדרם של אלו אצל המבוטח; היותו של נשוא חוזה הביטוח ממכר מופשט וערטילאי שטיבו אינו נהיר במדויק למבוטח; העובדה שמדובר בדרך כלל בחוזה אחיד; מורכבותו של חוזה הביטוח... ביחסיו של המתקשר עם סוכן הביטוח נוצרת ציפייה אצל הלקוח כי הסוכן ישמור על עניינו בצורה הטובה ביותר, דבר המצדיק הטלת חובת גילוי רחבה יחסית על סוכן הביטוח.... כל אלו מצדיקים הטלת חובות אמון וגילוי רחבות על סוכן הביטוח והמבטח לצורך הגנה על הלקוח..".

במקרה שבפני, מדובר בהצעה והתקשרות בין התובעים לבין הנתבעת ולא עם חברת הביטוח עצמה. הנתבעת טוענת כי מי שככל הנראה כשל באי העברת הפוליסה המתוקנת היא חברת הביטוח "מנורה".

במצב דברים זה, דעתי היא כי על הנתבעת אשר תיווכה בין התובעים לחברת הביטוח  מוטלת היתה החובה לוודא שהעברת הפוליסה שלהם מ"הראל" ל"מנורה" התבצעה ומולאה עד תום ומשלא עשתה כן, הרי שהיא התרשלה.  עם זאת, אני מקבלת את טענות הנתבעת ביחס לרשלנות התורמת מצד התובעים, אשר יכולים וצריכים היו לבדוק את סוגי וסכומי החיובים השונים בחשבונם ולא עשו כן ואף נמנעו במשך תקופה מסוימת (מאז מרץ 2013  ועד מאי 2014) מביטול הפוליסה הכפולה גם לאחר שנודע להם דבר החיוב הכפול. בכך כשלו התובעים בעצמם בהקטנת נזקיהם בכ- 2,700 ש"ח.

סוף דבר, אני מחליטה לחייב את הנתבעת בפיצוי התובעים בסך של 4,300 ₪, סכום המהווה כ- 2/3 מסך החיוב הכפול לאחר הפחתת 2,700 ₪ הנ"ל."