עא (ת"א) 8065-06-15 אירינה יברייב נ' הדר בע"מ - חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: המחוזי בתל אביב
פסק הדין ניתן ביום: 23/6/2016
ע"י כב' השופט: ד"ר ק' ורדי, סג"נ-אב"ד ובהסכמת השופטים ח' ברנר, וי' סרוסי
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את ערעורה של סוכנת ביטוח על פסיקת השלום שחייב אותה להשיב מקדמות ששולמו לה על ידי חברת הביטוח?
רקע: מדובר בתביעה כספית ע"ס 466,688 ₪ שנפתחה בהליך של סדר דין מקוצר, שהגישה חברת הביטוח כנגד סוכנת הביטוח ואחר, לקבלת כספים בגין עמלות ששילמה ביתר במסגרת עבודתם בסוכנות ביטוח. סוכנת הביטוח הגישה תביעה שכנגד כנגד חברת הביטוח ע"ס 500,000 ₪ לקבלת כספים בגין תשלום בחסר של עמלות.
בית המשפט המחוזי דחה את הערעור
מתוך פסק הדין:
"בהסכמת הצדדים מונה כמומחה סוכן הביטוח מר אלי ארליך (להלן: "המומחה") שנתן חוות דעת ביום 1/2/09 וקבע שעל המערערת לשלם למשיבה סך של 246,503 ₪, כשחוות דעתו התבססה על מדגם שערך, בהסכמת הצדדים (עקב הריבוי של הפוליסות – מעל 1,000 פוליסות), כשהוסכם שהמערערת תבחר מדגמית 50 פוליסות, וכך היה.
ביום 2/3/09 במסגרת קדם משפט, ניתן פסק דינו הראשון של בית משפט קמא (ביוזמת בית המשפט), בו אימץ את קביעותיו ומסקנותיו של המומחה וחייב את המערערת בתשלום הסכום של 246,503 ₪, משוערך.
בעקבות ערעור שהוגש ע"י המערערת לבית המשפט המחוזי – ע"א (ת"א) 1551/09, בפני הרכב: שנלר, ורדי, לבהר שרון, בדיון ביום 27/2/11, בהסכמת המשיבה, בוטל פסק הדין הראשון של בית משפט קמא והתיק הוחזר אליו להמשך הדיון, כולל אפשרות למשלוח שאלות הבהרה או חקירת המומחה והבאת עדים, הכל בהתאם לשיקול דעת בית משפט קמא. זאת, בהתחשב בכך שהמערערת הביעה רצונה לחקור את המומחה ולהביא עדים וכן שצוין מפורשות בהסכם הדיוני שמי שיכריע במחלוקות בסופו של יום זה בית המשפט.
בעקבות זאת, השלים המומחה את חוות דעתו, כשהצדדים הסכימו שיוכלו להציג לו שאלות הבהרה, להציג לו מסמכים ולטעון לגבי מסמכי הנהלת החשבונות. ביום 3/4/13 הגיש המומחה את חוות דעתו המסכמת שאימצה את ממצאי חוות דעתו הראשונה. יש לציין שהמומחה נחקר בבית המשפט על חוות דעתו ונשמעו הראיות בתיק.
פסק דינו של בית משפט קמא
בית המשפט קמא בפסק דין מפורט ומנומק אימץ את חוות דעת המומחה מהבחינה החשבונאית בקבעו שלאור הסכמות הצדדים בהחלטות שונות הן בכתב והן בדיונים שקיבלו תוקף של החלטה על ידי בית המשפט, אין מקום לפתיחת העניינים והקביעות החשבונאיות של המומחה שחיווה דעתו המקצועית בעניינים אלו וקביעותיו החשבונאיות מחייבות את הצדדים, לא ניתן לסתרן והוא מאמצן.
...
לאחר ששמענו ארוכות את הצדדים ועיינו בהודעת הערעור ובעיקרי הטיעון אמליץ לחברי להרכב לדחות את הערעור.
מדובר בקביעות עובדתיות של בית משפט קמא, כולל בענייני מהימנות, שאין מקום להתערבות ערכאת הערעור בהם לאחר שבית המשפט, כערכאה הדיונית, שמע את העדים והתרשם מהם התרשמות ישירה ובלתי אמצעית, כשהוא מעדיף את עדויות עדי המשיבה על פני עדויות עדי המערערת וזאת בזמן שהמערערת גם נמנעה מלהביא עדים חיוניים.
בית המשפט קמא הוציא תחת ידיו פסק דין מפורט ומנומק המבוסס בעניינים החשבונאיים על חוות דעת מומחה שמונה בהסכמת הצדדים ופעל בהתאם למתווה ולהסכמות הצדדים שקיבלו תוקף של החלטות על ידי בית המשפט ונתן חוות דעת חשבונאית ראשונה ושניה, לאחר שהופנו אליו הבהרות והוצגו לו מסמכים, כשהוא גם נחקר ארוכות בבית משפט (גם אם לא די לשיטת המערערת כשאין פסול בכך שבית המשפט הגביל את משך חקירתו).
בנסיבות אלו אני סבור כי הממצאים העובדתיים אותם קבע בית המשפט קמא תומכים במסקנות המשפטיות אליהן הגיע ואין מקום לדחותן משהם תומכים במסקנה המשפטית, לא נפלה בהם טעות שבדין וניתן לאמצם ולדחות את הערעור בהתאם לתקנה 460 (ב) לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984, וכך אמליץ לחברי להרכב, כשקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא ומסקנותיו על יסוד קביעות אלו וחוו"ד המומחה עוגנו כדבעי בתשתית הראיות שהונחה לפניו [ע"א 6070/13 פלוני נ' בית החולים הסהר האדום (20/1/15), ע"א 399/15 ארגון הרופאים עובדי המדינה נ' ההסתדרות הרפואית בישראל (15/6/16)].
מעבר לכך יש להדגיש כי אין למעשה מחלוקת על כך שהמערערת קיבלה מקדמות מהמשיבה בהיקף של כ- 467,000 ₪, כשלאחר שהתברר שהמערערת לא עמדה בתפוקה שנקבעה ועליה להשיב את המקדמות ומשטענה המערערת כנגד תחשיב המשיבה, נבחר מומחה מוסכם שפעל במתווה מוסכם ובדק בהתאם למוסכם בדיקה מדגמית של פוליסות שנבחרו ע"י המערערת וזאת בשני סבבים בבית המשפט ושתי חוות דעת שנתן המומחה שנחקר חקירה נגדית בבית המשפט.
בסופו של יום המערערת לא ניצלה את האפשרות שניתנה לה להציג למומחה תחשיב מפורט מגובה באסמכתאות לסתור את תחשיבי המשיבה בפני המומחה וטענה טענות כלליות בלבד. המומחה עמד על חוות דעתו המקצועית ובדין אימץ בית המשפט את חוות הדעת ואת קביעות המומחה, שהכרעותיו בעניינים החשבונאיים מחייבות את הצדדים ובית המשפט אימץ את קביעותיו שתאמו גם את מכלול הראיות וההיגיון.
כידוע, בית המשפט, בכל מקרה וגם ללא הסכמת הצדדים, נוטה לאמץ את חוות דעתו של מומחה בית משפט בעניינים מקצועיים (במקרה שלנו חשבונאיים), קל וחומר כשמדובר במומחה מוסכם שמונה בהסכמת הצדדים ופעל בהתאם למתווה המוסכם והמגובה בהחלטות בית המשפט ומשלא הוכחה כל נסיבה או סיבה המצדיקה סטייה מכלל זה.
המערערת מתעלמת למעשה מכל ההסכמות הדיוניות והמתווה שהושג, מקביעותיו החשבונאיות של המומחה וכן מקביעותיו העובדתיות של בית משפט קמא ומבחינתה כאילו לא היו והיא טוענת למעשה שוב את כל טענותיה העובדתיות שטענה בתביעות שהתנהלו, כאילו לא נפל דבר בבית משפט קמא ולא נקבע מאומה וזאת לאחר שהתקיים דיון ארוך, נשמעו עדים, ניתנה חוות דעת מומחה, הושלמה חוות דעת המומחה, נחקר המומחה ובית המשפט נתן פסק דין יסודי מפורט ומנומק שרובו עובדתי ואין מקום במסגרת הערעור לפתוח מחדש שוב את כל הנושאים שהוכרעו, כפי שמבקשת המערערת מערכאת הערעור לעשות.
התוצאה
התוצאה הינה שאמליץ לחברי להרכב לדחות את הערעור ולחייב את המערערת לשלם למשיבה הוצאות משפט בסך של 30,000 ₪."
