פסיקה: לשכת עורכי הדין בבית המשפט המחוזי על חשיבותו של ביטוח אחריות מקצועית

תא (ת"א) 47553-08-15  לשכת עורכי הדין בישראל נ' קרן גולדברג

בית המשפט: המחוזי בתל אביב - יפו

פסק הדין המשלים ניתן ביום: 8/11/2016

על ידי כב' השופטת: צילה צפת

עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את התביעה למתן צו מניעה קבוע שהוגשה על ידי לשכת עורכי הדין בישראל  כנגד פעולותיה של הגב' קרן גולדברג , בעלת עסק הנקרא "דרך חדשה"?

רקע: לשכת עורכי הדין טענה, כי פעולותיה של הגב' קרן גולדברג נוגדות את הוראות חוק לשכת עורכי הדין ואת כללי האתיקה המקצועית של לשכת עורכי הדין.

בית המשפט קיבל את התביעה

מתוך פסק הדין:

"לשכת עוה"ד טוענת כי הנתבעת אינה עוסקת רק במילוי טפסים אלא שפעולותיה הינן פעולות משפטיות של ממש, הכוללות ייצוג בפני גופים שונים, ייעוץ משפטי והפניה לעורכי דין – כך עפ"י דו"ח חקירה שצורף לכתב התביעה.

הותרת המצב על כנו תחשוף את הציבור בפני סיכון של קבלת שירותים קלוקלים ולקויים על ידי הנתבעת, אשר אין להם "כיסוי". זאת, בשים לב לכך שהנתבעת, בניגוד לעורכי דין, איננה נתונה למרותה של לשכת עו"ד והיא איננה מבוטחת בביטוח אחריות מקצועית.

..

היקף האיסור המופיע בסעיף זה הינו רחב למדי:

"חוק לשכת עורכי הדין מקנה אזור ייחוד רחב לעורכי-דין. איסור הכניסה מוגדר בסעיף 20 לחוק על דרך השלילה, בקובעו כי פעולות מסוימות לא ייעשו אלא על-ידי עורכי-דין. האיסור חל על פעולה "דרך עיסוק, או בתמורה אף שלא דרך עיסוק". הפעולות עצמן נקבעו בחוק בשני מעגלים עיקריים: האחד – מאופיין בפעולה כלפי גופי מינהל. הוא קובע איסור ייצוג או פעולה אחרת בשם אדם אחר בבתי-משפט וכן בפני גופי מינהל שלטוני הנקובים בשמם, כמו משרד ההוצאה לפועל או לשכת רשום המקרקעין, והאחר – איסור על ביצוע פעולות מסוימות, אף שלא בדרך של ייצוג או פעולה כלפי גוף שלטוני, והן "עריכת מסמכים בעלי אופי משפטי בשביל אדם אחר, לרבות ייצוג אדם אחר במשא ומתן משפטי לקראת עריכת מסמך כזה" וכן ייעוץ וחיווי דעת משפטיים." (ת"א (י-ם) 4033/02 לשכת עורכי הדין בישראל נ' אלבז פ"מ תשס"ד (2) 1, 10)

בע"א 4223/12 המרכז למימוש זכויות רפואיות בע"מ נ' לשכת עורכי הדין בישראל (פורסם בנבו, 25.6.14) (להלן: "עניין לבנת פורן") נדון עניינה של חברה המסייעת, תמורת תשלום, לממש את ההטבות והזכויות המגיעות לפונים אליה בשל מצבם הרפואי. עיקר פעילותו של המרכז למימוש זכויות רפואיות התנהל מול המוסד לביטוח לאומי (שאינו מוזכר מפורשות בסעיף 20 לחוק לשכת עו"ד). אחת הטענות של לשכת עורכי הדין נגעה לפעולות הסיוע במילוי טפסים וניסוח מכתבים על ידי פקידי המרכז למימוש זכויות רפואיות. וכך נקבע:

"... ככל שמדובר בסיוע בעל אופי טכני לאדם שאינו מתמצא בדקויות השפה או סובל מליקוי או מגבלה כלשהי, בעניינים שאינם כרוכים בעיבוד של העובדות, בהפעלת שיקול דעת או בהסתמכות על הדין – לא תהיה בכך משום הסגת גבול המקצוע. סיוע שכזה אינו דורש מהמסייע מומחיות, מיומנות או ידע משפטיים. על כן, עזרה בכתיבת מכתבים שמהותם מתמצית בבקשה לקבל העתק ממסמך מסוים או בקשה לצרף מסמך לתיק הרפואי של הלקוח, למשל, מותרים הם. כך גם מכתבי פניה טכניים, הנלווים לחומר המוגש למוסדות השונים, כאשר נכתבים הם מפי הלקוח ובחתימתו...

... אדגיש פעם נוספת: ההיתר לסייע במילוי טפסים וניסוח מכתבים יתאפשר רק כל אימת שמדובר בעניין טכני ובאדם המתקשה מסיבה כלשהי בביצוע פעולות אלה. אין בכך כדי לספק פרצה או אצטלה למתן ייעוץ והכוונה משפטיים סמויים. אין ספק כי קו הגבול בין השניים עשוי להיות דק, אם לא דקיק. אך דומני כי חרף בעייתיות זאת והחשש מניצולה לרעה, ההנחיות האמורות תאפשרנה על-פי רוב לברור את המותר מהאסור." ( ר' פסקאות 62-61 לפסק הדין).

ומן הכלל אל הפרט

יש ליישם את ההבחנה בע"א 4223/12 דלעיל גם על ענייננו, קל וחומר שעה שייצוג אדם וכל פעולה אחרת בשמו בלשכת ההוצאה לפועל מוזכרת מפורשות בסעיף 20 לחוק לשכת עוה"ד, ושעה שכונס הנכסים הרשמי הינו בעל סמכות מעין שיפוטית, כנזכר בסעיף, שאף בפניו קיים ייחוד מקצוע לעוה"ד.

אין לקבל את טענת הנתבעת, לפיה מילוי הטפסים בלשכות ההוצל"פ הינו טכני גרידא. אף אם מדובר בסימון אפשרויות בלבד, הרי שאפשרויות אלו הינן בעלות משמעות משפטית. לבחירת אפשרות אחת על פני אחרת, בטפסים הללו, קיימת השלכה משפטית המצריכה בקיאות בחקיקה רלוונטית ומשמעותה.

זאת ועוד, בחלק מן הטפסים הללו נדרשת הוספת מלל חופשי (כגון: נימוקים לבקשה, הערות וכיוצ"ב). מתן עזרה במילוי המלל החופשי יכול וידרוש הכוונה מצד הנתבעת, בין אם מפורשות ובין אם בהפניה סמויה. אין חולק כי הכוונה כזו משמעותה מתן עצה/הכוונה משפטית על ידי הנתבעת שאינה בעלת רישיון עו"ד ואף אינה בעלת השכלה משפטית.

אין לקבל את טענת הנתבעת לפיה צו המניעה המבוקש מרחיב את ייחוד המקצוע לעו"ד. המחוקק ציין בסעיף 20 במפורש איסור "פעולה אחרת" בנוסף לפעולת הייצוג. סיוע במילוי הטפסים בלשכות ההוצל"פ ולכונס הנכסים הרשמי, ככל שהוא חורג מההיקף שנתחם בע"א 4223/12 הנ"ל, נכנס בגדר הוראות החוק והינו אסור, למעט סיוע בעל אופי טכני לאדם שאינו מתמצא בדקויות השפה או סובל מליקוי או מגבלה כלשהי, בעניינים שאינם כרוכים בעיבוד של העובדות, בהפעלת שיקול דעת או בהסתמכות על הדין.

סיכום

ניתן בזאת צו מניעה האוסר על הנתבעת או על מי מטעמה לעשות כל פעולה אשר יוחדה לעו"ד על פי חוק לשכת עוה"ד לרבות מילוי טפסים בפני לשכת ההוצאה לפועל או כונס הנכסים הרשמי.

הנתבעת רשאית לסייע ללקוחותיה בתחומים הנ"ל רק כאשר מדובר בעניין טכני לחלוטין ובאדם המתקשה מסיבה כלשהיא בביצוע פעולות אלה (בעל  ליקוי או מגבלה כלשהיא). ככל שמדובר במילוי טפסים שאין בהם משום הפעלת שיקול דעת כלשהוא."