עא (ת"א) 13483-07-16 כמיטק שיקום בע"מ נ' הפניקס חברה לביטוח בע"מ
בית המשפט: המחוזי בתל אביב - יפו
פסק הדין ניתן ביום: 8/1/2017
על ידי כב' השופטת: אביגיל כהן
עניינו של פסק הדין: האם יש לקבל את הערעור על פסיקת השלום שקיבל את תביעת התחלוף של חברת הביטוח כנגד יצרן מושב הגב לנכים ברכב שבוטח על ידי חברת הביטוח והיה מעורב בתאונה.
רקע: התאונה אירעה, כאשר במהלך הנסיעה התפרקה לפתע משענת גב הכיסא ברכב המבוטח. המבוטח נפל לאחור. הרכב המבוטח המשיך בנסיעה וכך נגרמה התאונה. חקירות חברת הביטוח העלו, כי התאונה נגרמה בשל התקנה לקויה של הכיסא ברכב המבוטח וכי הגורם לקרות התאונה ולנפילת משענת הכיסא לאחור, נעוץ היה בהתקנה לקויה של המערכת על ידי מי מהנתבעות, כאשר פין נשבר ו/או יצא ממקומו וכתוצאה מכך השתחררה משענת הכיסא. כך נפל לאחור המבוטח עם המשענת ונגרמה התאונה
בית המשפט דחה את הערעור
מתוך פסק הדין:
"לאחר עיון בטענות הצדדים, ובמכלול החומר שבפני הגעתי למסקנה ולפיה דין הערעור להידחות מהנימוקים כדלקמן:
בפסק דינו של בית משפט קמא נקבעו הקביעות הבאות:
(1) התאונה נגרמה בשל התפרקות משענת גב כיסא הגלגלים.
ממצא זה נקבע בעיקר על סמך עדותו של המבוטח, אשר טען כי שוטר שהגיע אליו לבית החולים והראה לו את הפין שהשתחרר ממשענת הגב אשר גרם להתפרקות המשענת.
(2) כמיטק לא התרשלה בהתקנת כיסא הגלגלים של המבוטח או התקנה של מערכות חשמליות ברכב המבוטח, מאחר והיא מעולם לא עסקה בכך. (סעיף 15 לפסק הדין).
(3) א.צ.מ אחראית בכל הנוגע לתאונה, בשל כך שביום התאונה ולפני התאונה היא החליפה את המשענת והמושב בכיסא הגלגלים. סמיכות הזמנים מצביעה בהכרח על הכשל הסיבתי בין החלפת המשענת והמושב בכיסא הגלגלים לבין קריסת המשענת בזמן נסיעת הרכב.
(4) קיימת רשלנות של כמיטק בשירותי התיקון של כיסא הגלגלים והתאמתו למבוטח.
אחריות זו נלמדה על ידי בית משפט קמא מתוך הטענות שהעלתה כמיטק בכתב הגנתה, שם צוין כי בביקור של נציגי כמיטק בבית המבוטח כשמונה חודשים עובר לתאונה התגלה להם, כי כיסא הגלגלים שסופק על ידי כמיטק אינו כולל את המשענת והמושב שהיא סיפקה למבוטח.
נציגי כמיטק הציעו למבוטח משענת ומושב אחרים ואף הוציאו הצעת מחיר.
נקבע, כי משלא התקבלה הצעת המחיר, היה על נציגי כמיטק לדיווח בזמן אמת על כך ולהתריע בפני המבוטח בדבר השלכות שימוש בכיסא גלגלים שמחוברים אליו חלקים שלא סופקו על ידה.
בית משפט קמא גם נתן משקל לכך, שכמיטק לא צירפה תיעוד המתאר את הטיפולים השונים שביצעה בכיסא, למרות שנציגה אישר, כי הוא ביקר בבית המבוטח בין 5 ל- 10 פעמים ובכל הפעמים הוא נהג להחתים את המבוטח אודות השירות שהוא קיבל ולא השאיר עותק מהמסמך אצל המבוטח.
בית משפט קמא קבע משלא הציגה כמיטק מסמכים ובהם תיעוד לתיקונים שבוצעו בכיסא, הרי שהדבר פועל לחובתה ולא מן הנמנע כי במסמכים אלו ישנה אינדיקציה לרשלנותה כלפי המבוטח.
(5) נקבע, כי מחקירתו הנגדית של נציג כמיטק לא ניתן לשלול שבאחד הביקורים הוחלף הפין המצוי בצד השני של משענת הגב עם בורג. כך שבמועד התאונה צד אחד של המשענת היה תפוס באמצעות בורג והצד השני היה תפוס באמצעות פין.
(6) בית משפט קמא לא מצא לנכון להטיל על המבוטח אשם תורם, כיוון שלא הוכח שהמבוטח הפר חובה כלשהי כלפי הנתבעות. לא הוכח כי אחזקת משענת הכיסא במושב האחורי של הרכב הובילה לפגיעה במשענת והטענות נותרו בגדר ספקולציה בלבד.
כיסא הגלגלים סופק על ידי כמיטק לאחר שהיה ידוע משקלו של המבוטח ולא הוכחה כל רשלנות מצידו של המבוטח.
...
בנוגע לסוגיית חלוקת האחריות:
נושא חלוקת אחריות בין מעוולים במסורה לשיקול דעתה של הערכאה הדיונית, אשר רואה את העדים, מתרשמת מהם ומחומר הראיות וקובעת חלוקה לפי מידת האשמה המוסרית של כל אחד.
ראה לעניין זה: ע"א 7130/01 סולל בונה בניין ותשתית בע"מ נ' תנעמי פ"ד נח (1) 23.
ערכאת ערעור ממעטת להתערב בחלוקת אחריות שנקבעת ע"י ערכאה דיונית.
כל עוד מצויה חלוקת האחריות במתחם הסבירות, אין מתערבים בה.
ראה לעניין זה: ע"א 878/06 טרויהפט נ' עטיה (4/1/09) בסעיף 84, ע"א 971/90 חרושת ברזל פתח תקוה בע"מ נ' יוסף סמרי, פ"ד מו (4) 421.
כמו כן אין זה מדרכה של ערכאת הערעור להתערב בחלוקה כל עוד לא נתגלתה בה שגיאה בולטת המצריכה שינוי עקרוני. ראה לעניין זה ע"א 2906/01 עיריית חיפה נ' מנורה ואח' (25/5/06) בסעיף 49 ופסקי דין המאוזכרים שם.
בהחלט יתכן מצב, שבו, לו הייתי יושבת לדין בתיק כשופטת בערכאה דיונית, הייתי קובעת חלוקת אחריות שונה, בייחוד בשים לב לקביעה בנוגע לסמיכות הזמנים בין הפעילות שא.צ.מ ביצעה בכיסא הגלגלים ובין מועד התאונה. (התאונה אירעה מספר קילומטרים לאחר שהמבוטח יצא עם רכבו מהשירות שקיבל מא.צ.מ).
אך העובדה שאולי הייתי מחלקת בדרך מעט שונה את האחריות בין א.צ.מ וכמיטק, איננה מצדיקה התערבות ערכאת ערעור בחלוקת האחריות לאור הפסיקה דלעיל.
כל עוד החלוקה הנוכחית נמצאת במתחם הסבירות ואיננה מצריכה שינוי עקרוני, לא מצאתי לנכון להתערב בה.
לגבי "אחריותו" של המבוטח: מקובלים עלי דברי בית משפט קמא בעניין ולא מצאתי כי יש מקום להטיל אחריות / אשם תורם על המבוטח.
לסיכום:
לאור האמור לעיל, דין הערעור להידחות."
